הדולר מתרסק, הפנסיה שלכם בסכנה והעמותות מפסידות מיליונים: איך נערכים למהפך הכלכלי?

מפתיע: יותר משני מיליון שקל נמצאו בדירתה של מנהלת בית הספר

קובי אטינגר|17.02.26

המהומות הסוערות בבני ברק: זה מה שהחליט השופט על 5 מהעצורים

דניאל הרץ|17.02.26

בתוכנית הרדיו ב"כיכר FM", בהגשת אלי גוטהלף, שוחחנו עם שני מומחים בולטים כדי לעשות סדר בכאוס: גיא שיקר, מנכ"ל "פייננס" – סוכנות לביטוח פנסיוני, ומוטי קריכלי, אסטרטג ומנהל חדשנות ב"צ'רדי" (Charidy).

"השקל מתחזק כי מדינת ישראל הפכה למעצמה ביטחונית וטכנולוגית"

באופן מסורתי, התרגלנו לחשוב על ישראל כ"מדינת חסות" כלכלית של ארה"ב – כשהדולר נחלש בעולם, גם השקל נחלש. אך הכלל הזה נשבר. כיום, הכלכלה הישראלית מפגינה שרירים עצמאיים. לפי גיא שיקר, ישנם שלושה וקטורים מרכזיים שדוחפים את השקל למעלה ואת הדולר למטה:

1. חזרת הכסף המוסדי הביתה: בשנים 2022-2023, בצל החששות מהרפורמה המשפטית ומפרוץ המלחמה, ישראלים רבים משכו השקעות והעבירו כ-220 מיליארד שקלים למסלולים דולריים בחו"ל. כיום, המגמה התהפכה. הגופים המוסדיים (המנהלים מעל 2 טריליון שקלים מכספי הפנסיה של הציבור) מוכרים דולרים וקונים שקלים כדי להגדיל את החשיפה לשוק המקומי המתאושש.
2. התפוצצות התעשייה הביטחונית: ישראל נתפסת כיום כמעצמה ביטחונית. בעקבות המלחמה, חברות כמו אלביט והתעשייה האווירית הוכיחו את יכולותיהן בזמן אמת. במקביל, הלחץ של הנשיא טראמפ על מדינות אירופה ויפן להגדיל את תקציבי הביטחון שלהן, מייצר לחברות הישראליות צבר הזמנות חסר תקדים. עסקאות ענק אלו מתבצעות לרוב בדולרים או אירו, המומרים לשקלים בארץ – מה שמייצר לחץ עצום המחזק את השקל.
3. קאמבק של האקזיטים בהייטק: עסקאות ענק, כמו מכירת חברת Wiz לגוגל ב-32 מיליארד דולר, מזרימות מיליארדי שקלים לקופת המדינה (ממיסים) ולעובדים (מאופציות). המרות המט"ח הללו מחזקות עוד יותר את המטבע המקומי.

האם נראה קידומת 2 בשער הדולר? שיקר מעריך שכן. "כל עוד הוקטורים של התעשייה הביטחונית וההייטק נמשכים, ומשקיעים זרים חוזרים לישראל – נראה את השקל ממשיך להתחזק".

הפנסיה שלכם בסכנה? עשו חישוב מסלול מחדש

אם העברתם את כל קרן ההשתלמות והפנסיה שלכם למסלולי חול מובהקים, כמו 100% S&P 500 – ייתכן שאתם מפסידים כסף, למרות העליות בבורסה האמריקאית.

הסיבה פשוטה: "אם אגרת חוב בארה"ב עשתה תשואה של 4%, אבל הדולר ירד ב-18%, בפועל הפסדתם כ-14% במונחים שקליים", מסביר שיקר. "הוצאות המחיה שלנו, מהסופר ועד המשכנתא, הן בשקלים. אסור שיהיה פער כה דרמטי בין צד ההוצאות לצד הנכסים. הגיע הזמן לבחון מחדש את החשיפה המטבעית של התיק הפנסיוני ולשקול חזרה למסלולים שקליים או מגודרי מט"ח".

עולם העמותות תחת מתקפה פיננסית: "הפסד של 17% בתרומות מחו"ל"

אבל לא כולם חוגגים את התחזקות השקל. חודש אדר כבר כאן, ואיתו יריית הפתיחה של קמפייני התרומות לישיבות (הת"תים) וארגוני החסד לקראת "קמחא דפסחא".

מוטי קריכלי, מצוות החדשנות של חברת "צ'רדי", חושף נתון מדאיג: "עמותה שגייסה בשנה שעברה מיליון דולר, הכניסה לישראל כ-3.8 מיליון שקלים. היום, אותו מיליון דולר שווה רק כ-3.1 מיליון שקלים. המשמעות היא אובדן של כ-700 אלף שקלים – כסף שיכול היה לפרנס כ-1,000 משפחות נזקקות לפני החג".

איך העמותות יכולות להתמודד עם השחיקה? לפי קריכלי, הפתרון טמון ב"כסף הקטן". במקום להישען על תורם יחיד ("הגביר") שמעביר צ'ק דולרי שערכו נשחק, עמותות רבות מבצעות פניית פרסה אל עבר קמפיינים של גיוס המונים בישראל.

"הכסף הקטן הוא למעשה כסף גדול ויציב מאוד," מציין קריכלי. "תורמים קטנים הם כמו הון חוזר כמעט ודאי. מעבר לכך, כש'גביר' רואה שעמותה מתאמצת ומצליחה להפעיל קהילה שלמה של תורמים קטנים, זה מגביר את האמון שלו בארגון ודווקא מעודד אותו לתרום יותר".

טיפ של זהב לבחורי הישיבות לקראת פורים

בסוף הראיון, התפנה קריכלי לתת טיפ מקצועי לבחורי הישיבות שעורכים מגביות (ת"תים) בפורים: "הסוד הוא פשוט: תהיו אמיצים. לפני שאתם מתקשרים לתורם הפוטנציאלי, אל תחשבו 'מה אני צריך לקבל ממנו'. במקום זה תחשבו: 'מה התורם מרוויח מהתרומה הזו?' מה הערך שהוא יקבל. ברגע שתחשבו עליו ועל התחושה שלו, ב-99% מהמקרים – הוא יתרום לכם בשמחה".