בפסק דין חריג ומהדהד, חשף בית הדין לעבודה בחיפה מערכת שלמה של טענות כזב ופרוטוקולים מזויפים שנועדו לכסות על פיטורים בלתי חוקיים של עובדת שבעלה שירת במילואים. השופטת מירי שי קבעה כי המעסיקה הפרה באופן בוטה את חוק ההגנה על עובדים בשעת חירום, וחייבה אותה לשלם פיצוי כולל של כ-137 אלף שקל.
הפרשה החלה כחודש לפני אירועי השבעה באוקטובר, כאשר התובעת, בת 40, נקלטה לתפקיד מבקרת איכות במפעל לייצור מתכות לאלקטרוניקה. פרוץ המלחמה טרף את הקלפים: בעלה הוקצב בצו 8 למשך 150 ימים, ומוסדות החינוך של ילדיה הפעוטות - בני ארבע ושנה וחצי - נסגרו. לאחר שבוע ראשון שבו נעזרה בהוריה ובחמיה, נאלצה העובדת להישאר בביתה כדי להשגיח על הילדים.
מכתב פיטורים מיידי ללא שימוע
לדברי התובעת, עם הודעתה על ההיעדרות ההכרחית, נחתה עליה מכתב פיטורים מיידי ללא כל הליך שימוע, תחת הנימוק של "צמצום פעילות במפעל". בכך חרב עליה עולמה: מלבד הדאגה העמוקה לשלומו של בעלה שנעדר מהבית, היא מצאה את עצמה ללא מקור פרנסה, ללא זכאות לדמי אבטלה, ומועמסת בטיפול בשני פעוטות.
בכתב התביעה טענה כי פוטרה בחוסר תום לב משווע, תוך הפליה פסולה כהורה ובניגוד מוחלט לחוק ההגנה על עובדים בשעת חירום. מנגד, הנתבעת ניסתה להציג תמונה הפוכה לחלוטין. לטענת המעסיקה, הפיטורים נבעו משיקולים מקצועיים טהורים עקב צורך בצמצום, לצד טענות כי התובעת "נעלמה עוד לפני ה-7.10" ואף הרבתה לצאת להפסקות עישון וטלפון.
השופטת: הפרוטוקול אינו אותנטי
שופטת בית הדין לעבודה בחיפה, מירי שי, דחתה מכל וכל את עמדת המעסיקה וקבעה כי מדובר בגרסאות חסרות בסיס. בפסק הדין ציינה השופטת כי לנתבעת אין כל הסבר מפורט או תיעוד לליקויים מקצועיים כלשהם, והגדירה את הטענות על יציאות מרובות כ"טענה כבושה" שנועדה בדיעבד להצדיק את המעשה.
בצעד חריף קבעה השופטת כי פרוטוקול השימוע שהציגה החברה אינו אותנטי וכי בפועל מעולם לא נערך לתובעת שימוע כדין. מעבר לכך, הודגש כי הפיטורים הפרו בבוטות את חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, האוסר לפטר עובד שנעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדיו עקב שירות בן-הזוג במילואים.
פיצוי של 137 אלף שקל
בסופו של דבר, בית הדין קיבל את התביעה בחלקה המכריע, וחיייב את החברה לשלם לתובעת פיצויים בסך כולל של כ-112 אלף שקל, בתוספת הוצאות שכר טרחת עורך דין בסך 25 אלף שקל - סכום כולל העומד על כ-137 אלף שקל.
פסק הדין מהווה תמרור אזהרה ברור למעסיקים המבקשים לנצל את שעת חירום לצורך פגיעה בזכויותיהם של עובדים המשרתים בחזית או בני משפחותיהם. השופטת הדגישה כי התנהלות המעסיקה הייתה נגועה בחוסר תום לב קיצוני, והפרה את החוק באופן בוטה.
0 תגובות