היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, שיגרה הבוקר (ב') מכתב נוקב וחסר פשרות לחברי ועדת הכנסת, שבו היא קוראת להם לדחות באופן מוחלט את בקשתה של חברת הכנסת טלי גוטליב (הליכוד) למתן חסינות מפני העמדה לדין פלילי. המכתב נשלח לקראת הדיונים הצפויים בוועדה בכתב האישום שהוחלט להגיש נגד גוטליב בגין עבירה חמורה של גילוי ופרסום מידע חסוי – חשיפת זהותו ופרטיו האישיים של לוחם שירות הביטחון הכללי (שב"כ) בעיצומה של המלחמה.
"עמדתנו היא שיש לדחות את בקשתה של חה"כ גוטליב למתן חסינות, וכי לא מתקיימת לגביה אף אחת מהעילות הקבועות בחוק", קבעה היועמ"שית באופן נחרץ. בהרב-מיארה לא חסכה במילים קשות על התנהלותה של חברת הכנסת, וציינה במכתב כי "יש כאן הפרת חוק ברגל גסה".
הפיצה את השם בטוויטר וסירבה למחוק: "חשיפה של מעל 400 אלף צפיות"
לפי פירוט המעשים המיוחסים לגוטליב בכתב האישום, ב-24 בינואר 2024 פרסמה חברת הכנסת בחשבון הטוויטר (X) שלה, המונה עשרות אלפי עוקבים, את שמו המלא ופרטיו האישיים של לוחם שב"כ בכיר, לצד שמה המלא של בת זוגו, תוך הדהוד תוכן מאתר הקונספירציות "עדנה קרנבל". הפרסום זכה לתפוצה רחבה של מעל 400,000 צפיות ומאות שיתופים.
פסק דין חריג: רכב בשווי 80 אלף ש"ח יושמד
באותו היום ממש, הגיש ראש השב"כ תלונה דחופה נגד גוטליב והתריע על הסיכון הביטחוני הקונקרטי לחיי הלוחם ומשפחתו, אך חברת הכנסת סירבה להסיר את הפוסט. יתרה מכך, היועמ"שית מציינת כי גוטליב בחרה להותיר את הפרסום נגיש במשך חודשים ארוכים, חזרה על הפרטים בווריאציות שונות בראיונות וברשתות, ואף הצהירה בריש גלי כי תמשיך לחשוף מידע חסוי כל אימת שתראה לנכון.
היועמ"שית חשפה במכתב כי גוטליב מנעה מעצמה את האפשרות להציג את גרסתה כדין: היא סירבה פעמיים להתייצב לחקירה פלילית באזהרה, ובהמשך הודיעה ברשתות החברתיות כי אינה מעוניינת בהליך שימוע. הגשת כתב האישום התעכבה במשך תשעה חודשים נוספים רק בשל הצורך בהוצאת תעודת חיסיון ביטחונית רגישה שנחתמה לבסוף במאי 2026.
היועמ"שית הודפת את טענת האכיפה הבררנית: "חברי כנסת אינם מעל החוק"
בהרב-מיארה פירקה במכתבה את שלוש עילות החסינות שהעלתה גוטליב. ראשית, לגבי הטענה כי המעשה נעשה במסגרת "מילוי תפקידה", הסבירה היועמ"שית כי מוסד החסינות נועד להגן על "גלישה ספונטנית" ואקראית של חבר כנסת בלהט ויכוח, ולא על תכנון מוקדם, מודע ומתמשך של עבירה ביטחונית חרף אזהרות. "החסינות אינה חומה שמאחוריה יכול חבר הכנסת לתכנן ביצוען של עבירות פליליות", הזכירה את פסיקת בג"ץ בעניין פנחסי.
בנוסף, היועמ"שית הדפה בפירוט את טענת האכיפה הבררנית וההפליה. היא גילתה כי במסגרת הפרשה נחקרו באזהרה אזרחים נוספים שהפיצו את פרטי הלוחם ברשת, אולם הוחלט שלא להעמידם לדין מאחר שהם אינם דמויות ציבוריות, פרסומיהם היו נקודתיים, ומיד כשהבינו את חומרת המעשה הביעו חרטה ומחקו את הפרסום באופן מיידי.
"האבחנה בין חה"כ גוטליב לחשודים האחרים היא אבחנה ניכרת ובולטת מאוד", כתבה היועמ"שית. "כשפרסום כזה מגיע מחברת כנסת, החברה בוועדת החוץ והביטחון, הוא נתפס כאמין יותר והנזק הביטחוני שלו משמעותי בהרבה. היא פעלה מתוך זלזול מופגן בחוק".
סיכון ממשי ללוחמים
בסיום דבריה הדגישה בהרב-מיארה כי קבלת בקשת החסינות של גוטליב תהווה פגיעה אנושה בשלטון החוק ותעביר מסר מסוכן. "קבלת הטענה כי חבר הכנסת רשאי, לפי שיקול דעתו הבלעדי, ליצור סיכון ללוחמים בכוחות הביטחון בדרך של פרסום זהותם... עלולה לפגוע פגיעה קשה בביטחון המדינה ובאינטרס הציבורי", חתמה היועמ"שית, וביקשה מחברי הוועדה לאפשר את העמדתה לדין.
0 תגובות