בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש, הגוף הרבני הרוחני העליון של חסידי חב"ד בישראל, הגיש בקשה דחופה למתן צו ביניים וצו ארעי לבית המשפט, בדרישה חד-משמעית לעצור במיידי את כל עבודות הבנייה, החפירה, הסלילה, הנחת התשתיות, שימוש ברמפה והצבת מבנים וקרוואנים בלב חלקת חב"ד בבית העלמין העתיק בעיר האבות חברון.
בעתירה המפורטת נטען כי המועצה המקומית חברון וגורמים הפועלים עימה יזמו וביצעו בשטח עבודות עפר נרחבות, סללו דרך גישה רכובה מעל גבי סוללת עפר ("הרמפה"), הציבו קרוואנים ומבנים ואף שיכנו במקום למרבה הצער משפחות מתיישבים, כאשר העבודות ממשיכות להתבצע בפועל גם בימים אלו ממש.
בחב"ד מציינים כי בטרם הפנייה לבית המשפט נעשו פניות רבות לגורמים הרלוונטיים, ורבני חב"ד ובא כוחם הרב יצחק דב גלבשטיין ניהלו שיח בדרכי נועם עם כל הגורמים המעורבים בדבר, אולם למרבה הצער הדברים לא נפלו על אזניים קשובות ובתגובה המשיכו עבודות הבנייה בניגוד לל הסיכומים. משלא נותרה ברירה נאלצו לפנות לבית המשפט.
חלקת חב"ד המדוברת הינה החלקה האשכנזית ההיסטורית של בית העלמין היהודי העתיק בחברון, ששימשה את הקהילה החסידית בעיר החל מלפני כמאה ושבעים שנה. במקום טמונים דמויות מרכזיות בתולדות החסידות והיישוב היהודי, ובראשן הרבנית מנוחה רחל סלונים ע"ה, בתו של האדמו"ר האמצעי ונכדתו של בעל התניא, שהנהיגה כמפורסם את הקהילה בחברון במשך עשרות שנים.
במקום טמונים גם רבנים חב"דים בולטים נוספים כדוגמת הרב שמעון מנשה חייקין ע"ה והרב הלל משה גלבשטיין ע"ה. בית העלמין חולל קשות בתקופת השלטון הירדני, ושוקם בעמל רב לאחר מלחמת ששת הימים בהובלת פרופ' בן ציון טבגר ז"ל.
בעתירה מפורט כיצד לאורך השנים הוכר מעמדה המרכזי והבלעדי של חסידות חב"ד בכל הנוגע לניהול, שימור ופיתוח החלקה, תוך שיתוף פעולה הדוק עם משרדי הממשלה והקמת ועדת היגוי מכוח החלטת ממשלה שהקצתה תקציבים ייעודיים לשיקום בית העלמין.
רבני חב"ד מציגים בעתירה תשתית ראייתית, מקצועית והלכתית רחבה. במרכזה עומדת חוות דעתו של הרה"ג הרב יעקב רוז'ה, חבר מועצת הרבנות הראשית ויו"ר ועדת כבוד המת, שקבע באופן חד-משמעי לאחר סיור בשטח ועיון במפות ובממצאים כי השטח מלא קברים ודינו כבית קברות על כל המשתמע, ועל כן אסור לסלול בו דרך או להניח בו מבנים.
בהבהרה מאוחרת יותר עמוד הרב רוז'ה על כך שיש לפרק את הרמפה עד למפלס האדמה המקורי ולעצור את כל העבודות בשטח. לחוות דעת זו הצטרפו עמדותיהם של בית דין צדק של העדה החרדית, רבנים נוספים, וכן חוות דעת מקצועיות, שהזהירו מפני פגיעה במערות קבורה ובקברים מתקופות שונות הנמצאים מתחת לתוואי הדרך. גם האדריכל אבנר סגל והארכיאולוג יהושע לביא קבעו, לפי העתירה, כי קיימת סבירות גבוהה שמדובר בשטח קבורה קדום. העתירה הוגשה באמצעות עורכי הדין אורי קידר ועופר שכטר.
מטעם המועצה המקומית חברון נמסר בתגובה: "בית העלמין האשכנזי, העתיק בחברון, מנוהל ע"י המועצה הדתית בחכירה ל-99 שנים מטעם המנהל האזרחי. אכן בבית העלמין נבנה כולל ע"י תנועת חב"ד באישור המועצה הדתית. הכולל ללא היתר בניה אך אנו מסייעים למועצה הדתית להסדיר היתר בניה למקום. כחלק מהתוכנית שביקשו חב"ד לקדם במקום, הונחה רמפת נגישות במקום שנמצא בחפירות בדיקה בפיקוח הלכתי של ראש חברא קידשא, ללא חשש קברים. מצ"ב תוכניות פיתוח שקיבלנו מחב"ד".
עוד נטען בתגובה: "מיקום הקברים העתיקים ידוע במדידות ותמונות טרם השחיתו הירדנים את בית העלמין העתיק. באדמות היהודים שנקנו ע"י הקהילה הספרדית, מחוץ לבית העלמין נמצא בית ספר ערבי ושכונה יהודית. גורמים המזוהים עם תנועת חב"ד, הגישו בקשה (בהמשך לבקשה דומה מטעם תנועת "שלום עכשיו") שעיריית חברון הערבית, תפנה את השכונה היהודית בתואנה שהיתר הבניה באדמות מינהל אלו, לא הוסדרו. המועצה המקומית חברון פועלת להסדרת היתר זה, כחלק מהסדרת תב"ע שלא עודכנה משנת 1944. מהלך זה הינו חלק מהמהלך הגדול לחזרה לשאר אדמות היהודים, שנגזלו מאיתנו באזור ע"י הערבים. עוד נציין שגם בשכונה זו כמו בשכונות אחרות בחרדת קודש של יישוב וקדושת חברוןהמועצה מבצעת בדיקות הלכתיות קפדניות בתיאום עם המועצה הדתית".
1 תגובות