בית המשפט העליון דן בעתירות נגד מינויו של ראש השירות החשאי, חודש בלבד לאחר כניסתו לתפקיד. הדיון, בהשתתפות נשיא בית המשפט העליון ושופטים נוספים, עסק בטענות חמורות שהועלו נגד כשירותו של המועמד והטענה כי ראש הממשלה פעל בעניין המינוי מתוך ניגוד עניינים. לפני זמן קצר (ראשון) בית המשפט העליון הודיע כי הוא דוחה את העתירות.
בהחלטת השופטים נכתב: "ביום 30.9.2025, החליטה ממשלת ישראל על מינויו של האלוף (במיל') דוד זיני לראשות שירות הביטחון הכללי. זאת, לפי הצעת ראש הממשלה, ולאחר שהמינוי נבחן על-ידי הוועדה המייעצת למינויים בכירים, בראשות הנשיא (בדימ') א' גרוניס, ולא נמצא בו פגם בהיבטי טוהר המידות. ביום 5.10.2025, לאחר שנדחו בקשות למתן צו ביניים נגד המינוי, החל האלוף (במיל') זיני לכהן בתפקיד".
המשנה לנשיא נ' סולברג קבע, תחילה, כי רבות מן הטענות שהועלו במסגרת העתירות, באשר לטוהר מידותיו של ראש הממשלה כגורם הממנה – הן טענות שכלל לא ניתן היה להעלות. "ההסכמה", נכתב בנימוק השופטים: "האמורה קיבלה תוקף של החלטה שיפוטית, וצוין בה במפורש, כי היא תביא לסיום הדיון בטענות בדבר ניגוד עניינים של ראש הממשלה בקידום המינוי; וכן כי ראש הממשלה הוא שיבחר את המועמד לראשות השב"כ שיובא לבחינת הוועדה המייעצת, ולאחר מכן לאישור הממשלה".
המשנה לנשיא סולברג הדגיש, "כי פרשנות זו של ההסכמה וההחלטה, היא שתואמת לאופן שבו הובנו הדברים על-ידי הצדדים להסכמה – ראש הממשלה והיועצת המשפטית לממשלה; זאת, הן בשים לב להתנהלותם בזמן אמת, הן בראי עמדתם שהובעה לפני בית המשפט, בהליך הנוכחי. הוטעם אפוא, כי קיים קושי רב מאוד לאמץ, בנקודת הזמן הנוכחית, פרשנות המנוגדת לזו שבה אוחזים הצדדים להסכמה, ושבהתאם לה פעלו".
המשנה לנשיא סולברג, דחה גם טענות בדבר פגמים בכשירותו ובטוהר מידותיו של זיני עצמו, וכן טענות באשר לבחינה בלתי-מספקת שערכה הוועדה בעניינים אלה. צוין, כי בהתאם להלכה הפסוקה, בכל הנוגע להתערבות במינויים המתבצעים על-ידי הממשלה, בפרט לתפקידים בכירים דוגמת ראש השירות – על בית המשפט לנקוט זהירות רבה; על אחת כמה וכמה, כשהמינוי נבחן על-ידי הוועדה המייעצת, שלה מומחיות מיוחדת בכל הנוגע לבחינת היבטים אלה.
על רקע זה מצא המשנה לנשיא, כי "אין מקום לקבלת טענות העותרים בדבר אי-התאמה מקצועית של זיני לתפקיד, וגם לא את הטענות באשר לטוהר מידותיו של זיני, שנדחו בדין על-ידי הוועדה המייעצת. כך, בפרט, נוכח העובדה שרבות מטענות אלה נסמכו אך ורק על פרסומים עיתונאיים, על אף שבפרסומים מסוג זה אין די על מנת לבסס עתירה המוגשת לבית המשפט. גם בטענות שהועלו לגבי פגמים בהליך המינוי – לא מצא המשנה לנשיא סולברג הצדקה למתן הסעדים שהתבקשו בעתירות, הגם שצוין כי ההליך אינו חף מקשיים".
הנשיא יצחק עמית סבר בדעת מיעוט כי החלטת המינוי, במתכונת שבה התקבלה, מעוררת קושי המצדיק הוצאת צו על-תנאי המורה למשיבים לנמק מדוע לא יוחזר עניינו של זיני לוועדה המייעצת לצורך השלמת הנמקתה.
הנשיא עמית הדגיש בפתח הדברים כי "זיני הוא לוחם עז נפש שמילא שורה של תפקידים קרביים בצה"ל, טיפס בסולם הדרגות עד לדרגת אלוף, מבלי שבמהלך השנים עלתה טענה כלשהי לגבי יושרו ויושרתו האישית והמקצועית".
באשר להסכמות שבין משיבי המדינה ציין הנשיא כי אלה תחומות לשאלת מעורבותו של ראש הממשלה בהצעת מועמד לראשות השירות על רקע ניגוד העניינים שנקבע לגביו בבג"ץ 54321-03-25. הסכמות אלה, כך הבהיר הנשיא, "נועדו לאפשר את מימוש הסמכות הסטטוטורית הנתונה לראש הממשלה, תוך הבהרה כי מימוש סמכות זו ייעשה בהתאם לכללי הדין הנהוגים בנדון – בחינת טוהר המידות במובנו הרחב הן של הגורם הממונה הן של הגורם הממנה – ובלא נקיטת עמדה מוקדמת מצד בית המשפט".
עם זאת, עיון בהחלטת הוועדה המייעצת מעלה כי זו אינה כוללת בחינה מעין זו ביחס לגורם הממנה (ראש הממשלה). נקבע כי הוועדה המייעצת פירשה באופן שגוי את ההסכמות ככאלו החוסמות את בחינתה, ובכך צמצמה את סמכותה באופן שאינו עולה בקנה אחד עם המנדט שניתן לה על פי דין ועם ההסכמות בעניין בג"ץ גואילי.
הנשיא עמית עמד על כך שתוצאה זו מובילה למעין מעגל שוטה: מחד גיסא, ההסכמות בעניין גואילי נשענו על קיומה של בחינה עתידית של הוועדה המייעצת; ומאידך גיסא, הוועדה עצמה, בהישענה על אותן הסכמות ועל הבנתה אותן, נמנעה מלבחון את טוהר המידות במובן הרחב של הגורם הממנה. בעשותה כן הפכה באופן שגוי את ההסכמות למקור המצמצם את סמכותה.
הנשיא הדגיש כי היעדר התייחסות לטענות כבדות משקל שהועלו בפני הוועדה – לרבות אלו הנוגעות לרקע שהוביל למינוי, להתנהלות ראש הממשלה, ולאפשרות קיומם של שיקולים זרים במינוי – מותיר את החלטת הוועדה ללא בסיס עובדתי ומשפטי מספק. במצב דברים זה סבר הנשיא כי העותרים עמדו בנטל הראייתי הראשוני להצביע על פגם לכאורי בהחלטת המינוי ועל הצורך להחזיר את עניינו של זיני לוועדה המייעצת לצורך השלמת הנמקתה.
השופט דוד מינץ הצטרף בהסכמה לדעתו של המשנה לנשיא, והוסיף כי קשה לקבל את הפרשנות שהציע הנשיא להסכמה שקיבלה תוקף של החלטה שיפוטית בעניין גואילי. עוד ציין, כי לא היה מקום לטענות שהועלו בעתירות, ושלפיהן נדרש היה לפסול את מינויו של זיני, מחמת השקפת העולם אשר מיוחסת לו. זאת, הן משמדובר בהשקפת עולם דתית וציונית שאין כל הצדקה לפסול בגינה מועמד; הן מאחר שיסוד הטענות בפרסומים עיתונאיים וברכילות בלתי מבוססת, באשר להתבטאויות בני משפחה של זיני. לבסוף נאמר, בהתייחס לטענות שלפיהן זיני אינו מתאים לתפקיד מאחר שלא צמח בערוגות השירות, כי מהלכי "הצרחה" דומים התבצעו לא פעם ולא פעמיים בעבר, כך שלא נמצא בדבר כל פסול.
התנועה לאיכות השלטון בתגובה לפסק הדין: "אנו מכבדים את פסק הדין ואת דעת השופטים שדחו את העתירה, תוך הערכה מיוחדת לדעתו החשובה של הנשיא עמית שהצביע על הפגמים המהותיים בהליך. חשוב להדגיש כי דעת המיעוט של הנשיא עמית זיהתה במדויק את הבעיה המרכזית: הוועדה המייעצת נמנעה מבחינת טוהר המידות של ראש הממשלה כגורם הממנה, ובכך יצרה מעגל שוטה שהותיר את החלטת המינוי ללא בסיס עובדתי ומשפטי מספק".
"למרבה הצער", נמסר עוד: "את אשר יגורנו - בא לנו. החששות שהעלינו בעתירה מתממשים בדיוק בימים אלה. פרשת "קטארגייט" חושפת מצב חמור ביותר: עובדי לשכת ראש הממשלה חשודים בקבלת כספים מקטאר - ממנת ארגון הטרור החמאס - בעוד שראש השב"כ, שנבחר על ידי ראש הממשלה, מנוע מלעסוק בחקירת הלשכה בגלל ניגוד העניינים שנוצר. זהו בדיוק התרחיש שמפניו הזהרנו: מצב שבו ראש השירות לא יכול לבצע את תפקידו המהותי - הגנה על ביטחון המדינה מפני חדירה עוינת - בגלל מערכת היחסים עם הגורם שמינה אותו".
לסיום נכתב: "אסור לאפשר מצב שבו חקירות חיוניות לביטחון המדינה יתמוססו או יועברו לגורמים פחות מתאימים, רק בגלל ניגוד עניינים מובנה שנוצר כתוצאה מהליך המינוי הפגום".
כזכור, העתירה נגד מינויו של זיני הוגשה מיד לאחר החלטת הממשלה על מינוי זיני לתפקיד. בעתירה נטען כי ההחלטה של נתניהו והוועדה המייעצת עליה התבססה הממשלה כשהחליטה למנות את האלוף זיני, לוקה בפגמים חמורים ומהותיים.
לדברי העותרים: "חשוב להדגיש כי הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים כשלה בבחינת טוהר המידות של המינוי במובנו הרחב".
עוד נטען כי "הוועדה ביססה את החלטתה על תשתית עובדתית רעועה, תוך התעלמות ממסד עובדתי רחב שהובא בפניה, ולא שקלה כראוי סוגיות קריטיות הנוגעות הן לטוהר מידותיו של הממנה, ראש הממשלה בנימין נתניהו, והן לטוהר מידותיו של המועמד, האלוף זיני."
0 תגובות