מנהלי רשתות הגנים החרדיות יצאו בימים אלו למאבק ציבורי חריג ומזהירים כי ללא התערבות מיידית של משרד החינוך, מערכת החינוך לגיל הרך במגזר החרדי עלולה להיקלע למשבר חסר תקדים. לטענתם, מודל התקצוב הקיים אינו תואם את המציאות בשטח, יוצר גירעונות כבדים ומעמיד בסכנה את המשך פעילותם של גנים רבים כבר בשנת הלימודים הקרובה.
בפאנל מיוחד שנערך באולפן "כיכר השבת" השתתפו מנכ"ל 'רשת הגנים' של אגודת ישראל הרב ישראל גולומב, מנכ"ל רשת "גן עץ הדעת" יעקב סגל ורואת החשבון אביגיל שיקוביצקי. השלושה הציגו תמונה מדאיגה של מערכת הנאבקת מדי חודש לעמוד בתשלומי השכר, לצד מחסור גובר בגננות והיעדר פתרון ממשלתי ארוך טווח.
"מקבלים תקציב שלא מכסה את השכר"
לדברי הרב ישראל גולומב, שורש הבעיה נעוץ בפער ההולך וגדל בין שכר הגננות בפועל לבין התקציב שמעביר משרד החינוך לרשתות הגנים.
"אנחנו מחויבים על פי חוק לשלם לגננות את מלוא השכר שמגיע להן, אבל התקציב שאנחנו מקבלים אינו משקף את העלויות האמיתיות. התוצאה היא שאנחנו נדרשים להשלים סכומים משמעותיים שאין לנו מאיפה להביא", אמר.
לדבריו, ברשתות רבות כבר לא מדובר בקושי נקודתי אלא בבעיה קיומית. "אנחנו לא מאיימים להשבית את הגנים. אנחנו פשוט מגיעים למצב שבו אין לנו אפשרות כלכלית להמשיך להפעיל אותם באותם תנאים", הוא מסביר.
במודיעין עילית, שם מרוכזות גננות רבות בעלות ותק של עשרות שנים, הבעיה בולטת במיוחד. לדבריו, המשמעות היא שאלפי ילדים עלולים למצוא את עצמם ללא מסגרת מתאימה אם לא יימצא פתרון.
הגננות הוותיקות הופכות לנטל כלכלי
רואת החשבון אביגיל שיקוביצקי הסבירה כי מנגנון התקצוב מבוסס כיום על ממוצעים שאינם משקפים את מצב כוח האדם בפועל.
"התקצוב מתבסס על דרגות נמוכות בהרבה מהמציאות. כאשר גננת בעלת 20 או 25 שנות ותק מועסקת בגן, הרשת נדרשת לממן מכיסה את הפער בין מה שמשרד החינוך מתקצב לבין השכר שהגננת זכאית לו", אמרה.
לדבריה, במקומות שבהם מועסקות גננות ותיקות רבות, הגירעון השנתי עלול להגיע למיליוני שקלים. המשמעות המעשית היא שככל שהגננת מנוסה יותר, למדה יותר וצברה ותק מקצועי רב יותר - כך גדל הנטל התקציבי על הרשת המעסיקה אותה.
"האבסורד הוא שהמערכת למעשה מענישה את מי שמשמרת כוח אדם איכותי ומנוסה", טענה.
"אף אחד לא רוצה לוותר על גננת מנוסה"
מנכ"ל "גן עץ הדעת" הרב יעקב סגל דחה את הטענה כאילו הרשתות מבקשות לצמצם את העסקת גננות ותיקות.
"אנחנו לא מחפשים להחליף גננת עם 25 שנות ניסיון במישהי שסיימה עכשיו סמינר. להפך", הוא מדגיש, "גננת ותיקה מביאה איתה ניסיון, יכולת הכלה, הכשרות מקצועיות וידע שאין לו תחליף".
לדבריו, הבעיה היא שהמודל התקציבי הקיים יוצר מצב בלתי אפשרי. "לא יעלה על הדעת שבמערכת החינוך יגידו למורה בת 40 או 45 שסיימה את תפקידה רק כי היא יקרה יותר. אבל זה בדיוק הכיוון שאליו המערכת דוחפת אותנו".
משבר נוסף: אין מי שילמד להיות גננת
מלבד הסוגיה התקציבית, בפאנל הוצגה גם תמונת מצב מדאיגה בנוגע להכשרת גננות חדשות. לדברי המשתתפים, בשנים האחרונות נרשמה ירידה דרמטית במספר הבנות הבוחרות במסלול הגננות בסמינרים החרדיים.
אם בעבר מסלול הגננות היו מהמבוקשות ביותר, כיום חלק מהמסלולים נסגרו לחלוטין וחלקם פועלים במספרים מצומצמים במיוחד.
"הבנות רואות את חוסר הוודאות, את הפערים בשכר ואת היחס למקצוע, ובוחרות במסלולים אחרים", אמר סגל. "המשמעות היא שבעוד מספר שנים עלול להיווצר מחסור אמיתי בגננות בכל רחבי הארץ".
לדבריו, מדובר בבעיה שאינה מוגבלת למגזר החרדי בלבד. "מערכת החינוך כולה סובלת ממחסור בגננות, והמצב רק ילך ויחמיר".
פערי שכר של אלפי שקלים
בפאנל נטען כי אחת הסוגיות המרכזיות היא אי החלת רפורמת "אופק חדש" בגני הילדים החרדיים.
לטענת מנהלי הרשתות, גננת במערכת הממלכתית ובוגרת אותם מסלולי הכשרה עשויה להרוויח אלפי שקלים יותר מגננת חרדית המבצעת עבודה דומה לחלוטין.
"מדובר באותן הכשרות, באותו מקצוע ולעיתים אפילו באותו מבנה פיזי שבו פועלים גנים משני הזרמים", אמר גולומב. "אי אפשר להסביר מדוע גננת אחת זכאית לכל תנאי השכר והרפורמות, בעוד השנייה נשארת מאחור".
לדבריהם, החלת "אופק חדש" תעניק לגננות תוספות שכר משמעותיות ותסייע להחזיר את המקצוע למעמד שהיה לו בעבר.
גם ימי המחלה אינם מתוקצבים במלואם
נושא נוסף שעלה במהלך הדיון הוא תקצוב ימי המחלה.
לדברי סגל, החוק מעניק לעובדות זכויות מלאות בתחום זה, אך התקציב שמקבלות הרשתות אינו מכסה את העלויות בפועל.
"אנחנו משלמים את כל מה שהגננת זכאית לו, אבל אין לכך כיסוי תקציבי מתאים. מדובר בעוד רכיב שמצטבר לגירעון הולך וגדל", אמר.
הקריאה למשרד החינוך
מנהלי הרשתות הדגישו כי דרישותיהם אינן עוסקות בהגדלת תקציבים כללית, אלא בהתאמת מנגנון התקצוב למציאות הקיימת.
בין הדרישות המרכזיות שהוצגו: תקצוב פרטני בהתאם לוותק ולהכשרה של כל גננת, תיקון רכיבי שכר שאינם מתוקצבים כיום במלואם, והחלת רפורמת "אופק חדש" על גני הילדים החרדיים.
"כולם מבינים שיש בעיה", סיכם גולומב. "הפקידים מבינים, אנשי משרד החינוך מבינים, גם במשרד האוצר מכירים את הנתונים. השאלה היא מתי ההבנה הזאת תהפוך להחלטות מעשיות. אנחנו הגענו לקצה היכולת, ועכשיו הכדור נמצא בידי מקבלי ההחלטות".
לדבריו, אם לא יחול שינוי בחודשים הקרובים, עלולות רשתות הגנים להיקלע למציאות שבה לא יוכלו לפתוח חלק מהמסגרות בשנת הלימודים הבאה, מצב שעלול להשפיע על אלפי ילדים והורים ברחבי הארץ.
0 תגובות