יותר מ-400 מחבלי נוח'בה שהשתתפו בטבח 7 באוקטובר צפויים לעמוד לדין במסגרת אחד המהלכים המשפטיים חסרי התקדים בתולדות מדינת ישראל. עורכת הדין זאנה מודזגברישוילי, ששירתה 22 שנה בצה"ל וכיהנה כתובעת הצבאית הראשית, נבחרה לעמוד בראש המערך המורכב שיוקם להעמדתם לדין.
מודזגברישוילי, שהשתחררה בדרגת אלוף-משנה לאחר ארבע שנים בתפקיד התובעת הצבאית הראשית, כבר חזרה לשירות מילואים ושימשה כתובעת בתיקו של אביעד פריג'ה, הנאשם בגרימת מותו של יובל קסטלמן ז"ל שנורה בנובמבר 2023 לאחר שסייע לעצור את הפיגוע בצומת גבעת שאול. כעת היא תועסק כאזרחית עובדת צה"ל ותעמוד בראש המערך שיופקד על ניהול התביעות נגד מחבלי הנוח'בה.
לאחר שחרורה מצה"ל ב-2013, מונתה מודזגברישוילי לתפקיד מבקרת תלונות נחקרים בשב"כ במשרד המשפטים, שבמסגרתו נבחנות תלונות על התנהלות חוקרי השירות.
חוק חדש מאפשר עונש מוות
התשתית המשפטית להליכים הונחה בחוק שאושר בכנסת במאי האחרון בקריאה שנייה ושלישית, ברוב של 93 תומכים וללא מתנגדים. את החוק יזמו יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן וח"כ יוליה מלינובסקי, והוא גובש בשיתוף פעולה בין שר המשפטים יריב לוין ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה.
החוק מגדיר את המעשים שביצעו המחבלים בין 7 ל-10 באוקטובר 2023 כפשעים נגד העם היהודי, פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה. הוא כולל עבירות רצח, אונס, חטיפה וביזה, וכן מאפשר להעמיד לדין בגין עבירות שבוצעו בהמשך נגד חטופים שהוחזקו ברצועת עזה, לרבות מי שנרצחו בשבי.
אחד הסעיפים המשמעותיים בחוק מאפשר לבית המשפט להטיל עונש מוות בגין עבירות חמורות, בהתאם להוראות הדין הרלוונטיות. החוק קובע גם כי מחבלים שנידונו למוות, או שהואשמו בעבירה שעונשה מיתה, לא יוכלו להשתחרר במסגרת עסקאות עתידיות לשחרור אסירים.
לצורך ניהול ההליכים יוקם בית משפט צבאי מיוחד בירושלים. המשפטים צפויים להתנהל בחלוקה לזירות גאוגרפיות, ובהן בארי, ניר עוז ומסיבת הנובה. בכל הרכב יישבו שלושה שופטים, ולפחות אחד מהם יהיה נשיא בית משפט צבאי או שופט מחוזי בדרגת נשיא או סגן נשיא שיגויס לשירות מילואים.
למורשעים יעמוד מנגנון ערעור אוטומטי, כאשר בראש הרכב הערעורים יישב שופט בית המשפט העליון בדימוס.
כתבי האישום צפויים להתבסס על חומרי חקירה שנאספו בידי צה"ל ושב"כ, ובהם ממצאים פורנזיים מזירות הטבח, תמלילי חקירות של מחבלי נוח'בה ומאות סרטונים המתעדים את מעשי הזוועה. חלק מהראיות נאספו במהלך הלחימה בתוך רצועת עזה.
הפרקליטות, בהובלת פרקליטות מחוז דרום, צפויה להגיש את כתבי האישום על בסיס התשתית הראייתית שנאספה. מספר הנאשמים צפוי לעלות על 400, אך היקף התיקים הסופי עדיין תלוי בהמשך עבודת צה"ל ושב"כ ברצועה.
בשל היקף ההליכים, ברוב הדיונים הנאשמים לא יהיו נוכחים פיזית באולם, אלא יצפו בהם באמצעות אמצעים טכנולוגיים מתוך מתקני הכליאה. למשפחות הנרצחים והנפגעים תינתן אפשרות לעקוב אחר המשפטים מאולם נפרד או באמצעות שידור דיגיטלי.
בדיון שנערך בוועדת החוקה ב-7 באוקטובר 2026, במלאת שלוש שנים לטבח, עלתה האפשרות כי כתב האישום הראשון יוגש במחצית הראשונה של 2027.
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין מסר כי "שוחח לפני זמן קצר עם עו״ד זאנה מודזגברישוילי, שנבחרה לעמוד בראש המערך להעמדה לדין של מחבלי הנוח׳בה. השר הודה לעו״ד מודזגברישוילי על נכונותה לקבל על עצמה את השליחות החשובה הזו ואיחל לה הצלחה רבה."