מפלגת אגודת ישראל הגישה היום (שלישי) תגובה מפורטת נגד החלטתו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, שאסר על המפלגות לתעד את זהות הבוחרים שכבר הצביעו בקלפי.
התגובה, שהוגשה באמצעות עורך הדין אבריימי יוסטמן, חושפת פרטים היסטוריים מעניינים על מקור השיטה ומציגה שלוש חלופות אפשריות.
בפתח התגובה מציגה אגודת ישראל עובדה מפתיעה: המפלגה היא זו שהחלה את השימוש בפרקטיקת מעקב הבוחרים לפני למעלה מ-40 שנה. באותם ימים, כך מפרט עו"ד אברהם יוסטמן, נעשה שימוש ב"דפי אלף" – דפי נייר ובהם אלף משבצות ממוספרות. נציג המפלגה בקלפי היה מוחק את המספר הסידורי של הבוחר, ורצים היו אוספים את הדפים לעדכון רשימות המטה האזורי.
מניעת ביטול תורה – הסיבה המרכזית
אגודת ישראל חושפת את הסיבה המרכזית מאחורי המנגנון המשומן הזה: בני הישיבות. "רבים ממצביעיה הינם יושבי אוהלים לומדי תורה, שעבורם הצורך שלא לבטל תורה הוא ערך עליון", נכתב במסמך. המפלגה הסבירה כי היכולת לדעת מי הצביע מאפשרת לה לנתב את קהל הבוחרים לקלפיות בשעות שאין בהן עומס, ובכך למנוע תורים ארוכים ולחסוך זמן יקר של לימוד תורה.
עם השנים והקדמה הטכנולוגית, עבר המעקב למכשירי טלפון כשרים, באמצעות הקשת המספר הסידורי במערכת ממוחשבת. השיטה התייעלה, אך העיקרון נשאר זהה – לאפשר לבני הישיבות להצביע ביעילות מרבית ובביטול תורה מינימלי.
עו"ד יוסטמן תקף את קביעת השופט סולברג לפיה כלי המעקב הוא "כלי קטן, אחד מני רבים ולא החשוב בהם". לדבריו, קביעה זו שגויה מיסודה. יום הבחירות הוא רגע השיא שאליו מתנקזים משאבי עתק, ואותה פעולת הצבעה הנמשכת דקות ספורות היא קריטית לווידוא הצלחת המפלגה.
כדי להוכיח שהכלי אינו זניח, מזכיר יוסטמן את חשיפת הליכוד על כך שהמפלגה משקיעה כ-2 מיליון שקלים באפליקציית 'אלקטור'. "כבר אמרו חז"ל 'הדמים מודיעין'", נכתב בתגובה, "על כלי זניח ושולי לא משקיעים סכום כה גבוה". עבור מפלגה כמו אגודת ישראל, שבוחריה מאוגדים בקהילות, כלי זה הוא המרכזי ביותר בניהול יום הבחירות.
פרטיות מול חשאיות – משל התור בבנק
חלק נכבד מהתגובה מוקדש להפרכה לטענתם של הבלבול הקיים, לטענת המפלגה, בין המושגים "פרטיות" ו"חשאיות".
בעוד שהמחוקק עצמו מתיר פגיעה מסוימת בפרטיות הבוחרים בתקופת בחירות – למשל, העברת פנקס הבוחרים למפלגות והתרת שליחת מסרונים פוליטיים – מושג החשאיות נוגע אך ורק לשאלה למי הצביע הבוחר, ולא האם הצביע.
כדי להמחיש זאת, הציג עו"ד יוסטמן דוגמה מחיי היום-יום: "לאדם שעומד בתור בבנק מאחורי שכנו שגר בקומה מעליו, הנה אנחנו יודעים שהוא היה בבנק ספציפי. האם החשאיות נשמרת? בוודאי, כל עוד אין העומד בתור מאחוריו יודע מה נעשה בחשבונו, האם ביצע משיכה או הפקדה". כך גם בבחירות – עצם ההגעה לקלפי אינה סוד ואינה חוסה תחת חיסיון.
שלוש החלופות של אגודת ישראל
לקראת סיום המסמך, מציעה אגודת ישראל ליו"ר ועדת הבחירות שלוש חלופות שיתנו מענה לחשש מזליגת מידע טכנולוגי:
ביצוע מרכזי על ידי ועדת הבחירות: מזכירי הקלפיות יתעדו את המצביעים ביישומון מאובטח של הוועדה, והמידע יופץ באופן שוויוני לכלל המפלגות מדי מספר שעות.
חזרה ל'דפי האלף' הפיזיים: ביטול המערכות הדיגיטליות וחזרה לרישום ידני ומסורתי שייאסף על ידי רצים פיזיים אל מטות המפלגות. פעולה זו תמנע כל חשש לזליגת מידע ברשת. אגודת ישראל אף צירפה לתגובה עותק של "דף אלף" כזה.
ספח דיווח וולונטרי: במסגרת ההודעה לבוחר, יצורף ספח זיהוי. בוחר שיחפוץ בכך, יוכל למסור את הספח לנציגי המפלגות מחוץ לקלפי, וכך לאשר מרצונו החופשי לדווח כי סיים להצביע.
ההחלטה של השופט סולברג צפויה להשפיע במיוחד על מטות השטח של המפלגות החרדיות, שנהגו להסתייע בדיווחים בזמן אמת כדי לאתר מצביעים שטרם הגיעו לקלפיות ולעודד אותם לממש את זכות ההצבעה. התגובה של אגודת ישראל מצטרפת לתגובת גורם בכיר במערכת הפוליטית שכינה את ההחלטה "פגיעה אנושה בדמוקרטיה".
8 תגובות