בעוד השעון מתקתק בקצב אחיד, התודעה שלנו מספרת סיפור שונה לגמרי. זמן הוא מהפרמטרים האובייקטיביים ביותר בפיזיקה – אך הוא גם מהתחושות הסובייקטיביות והמשתנות ביותר בתודעה האנושית. מחקרים פסיכולוגיים מצביעים על כך שחוויית הזמן מושפעת מגורמים רגשיים, קוגניטיביים, ואף מגילנו הביולוגי.
כשהזמן "טס": הנאה, חידוש ומעורבות
אחת התופעות הידועות ביותר היא שהזמן עובר מהר יותר כשאנחנו נהנים. תופעה זו מכונה לעיתים time flies when you're having fun - 'הזמן עף כשנהנים', והיא נבחנה מחקרית שוב ושוב. מחקר שנערך באוניברסיטת אלבמה מצא כי משימות מהנות או מעוררות רגשות חיוביים גורמות לתת-הערכה של זמן – כלומר, נדמה לנו שהזמן עבר מהר יותר.
בנוסף, מחקר מ־Nature Neuroscience הראה כי מצבים של "זרימה" (flow) – בהם אדם מרוכז לחלוטין בפעילות אחת – מדכאים חלקית את פעילות אזורי מוח הקשורים למעקב אחרי זמן, מה שתורם לתחושת הזמן הנעלם.
כשהזמן "זוחל": שעמום, חרדה ומצבי חירום
לעומת זאת, בזמן שעמום או חרדה, הזמן נדמה כנמתח ונמרח. מחקרים מראים שמצבים של איום קיומי (כמו תאונה או נפילה) יוצרים תחושת "האטה בזמן". הסבר לכך נמצא בפעילות יתר של האמיגדלה – אזור במוח הקשור לעיבוד פחד – הגורם לקידוד זיכרון מדויק ועוצמתי יותר, וכך נוצרת אשליית זמן ארוך. כך שזה לא הזמן שמתארך, זה הזיכרון שמתחדד ושומר יותר פרטים מהמקרה.
הזדקנות והזמן המתקצר: מדוע הילדות נמשכה לנצח?
אחת התופעות המרתקות ביותר היא תחושת הזמן המואצת עם הגיל. בגיל 10 שנה נראית כמו נצח, אך בגיל 50 היא חולפת בלי שנרגיש. ואכן, מחקר גרמני שהתפרסם ב־Consciousness and Cognition מצא שרוב המשתתפים המבוגרים אכן דיווחו שהזמן עובר מהר יותר לעומת תקופת הילדות והנעורים (Friedman & Janssen, 2010), מה ההסבר לזה?.
תיאוריה בשם "פרופורציית החיים" (proportional theory), טוענת שככל שאנחנו מתבגרים, כל שנה מהווה אחוז קטן יותר מכלל חיינו – ולכן היא נתפסת כקצרה יותר. למשל, בגיל עשר שנה היא עשירית מחיינו ולכן נראת גדולה יותר משנה בגיל חמישים שם היא רק שני אחוז מחי האדם עד אז.
איך אפשר להשפיע על תחושת הזמן?
- הוספת גירויים חדשים – חוויות חדשות נרשמות בזיכרון בצורה בולטת, ויוצרות תחושת זמן "עשיר" יותר. לכן טיול חדש נראה כאילו נמשך הרבה יותר מאשר שבוע עבודה שגרתי.
- התבוננות – תרגול של התבוננות בזמן העכשווי, ההנאה מהרגע, מההווה, נמצא כמגביר את המודעות, וכך מאריך סובייקטיבית את חוויית הזמן. כלים שיכולים לסייע בהתבוננות הם תרגול של מדיטציה או מייינדפולנס בדגש על השקט והריכוז ששיטות אלו מספקות.
- הפחתת מולטיטסקינג - ריבוי משימות – עומס מידע פוגע ביכולת שלנו לקודד רגעים לזיכרון, וגורם לתחושת זמן "נעלמת". ריבוי משימות עלול לגרום לשבוע לחלוף מבלי לזכור כמעט כלום ממנו.
לסיכום
הזמן – קבוע פיזיקלי בלתי משתנה – הופך, בתודעה האנושית, לחומר גמיש. הוא נמתח ונכווץ לפי הרגש, הסביבה, הגיל והמשמעות. המודעות לכך לא רק מעניינת מבחינה פסיכולוגית, אלא יכולה גם להנחות אותנו לחיות חיים מלאים ו"ארוכים יותר" – לפחות מבחינת החוויה.
0 תגובות