האם יצא לכם להתעורר בבוקר ולהרגיש שאתם חיים את חייהם של אנשים אחרים? שאתם נכנסים למשרד הלא נכון, עונים לטלפונים שלא אמורים להיות שלכם, ומדברים שפה מקצועית שנשמעת כאילו למדתם אותה בעל-פה — ולא מבפנים? התחושה הזו, שהיא נפוצה יותר ממה שנהוג לחשוב, נובעת לא תמיד מהיעדר כישורים — אלא מחוסר הלימה פסיכולוגית בין זהות האדם לתפקידו. הפסיכולוגיה מכירה בתופעה הזו, ומציעה כלים להבנתה וגם ליצירת תחושת שייכות אותנטית.
אנו נוטים לחשוב שהתאמה לתפקיד היא עניין של כישורים אובייקטיביים: אם אתה טוב בזה — אתה שייך לשם. אבל המוח שלנו פועל אחרת. מחקרים בפסיכולוגיה קוגניטיבית (לדוגמה, Dweck, 2006; Grant & Parker, 2009) מראים כי תחושת ההתאמה נוצרת פחות על בסיס הצלחות בפועל, ויותר לפי שלושה מנגנונים תודעתיים:
- תחושת שליטה – האם אני מרגיש שאני מבין מה קורה סביבי?
- תחושת משמעות – האם מה שאני עושה נראה לי חשוב או בעל ערך?
- תחושת שייכות – האם האנשים סביבי גורמים לי להרגיש שאני חלק מהקבוצה?
ברגע שאחד מהשלושה נפגע — עולה תחושת הזרות. אתה אולי יודע להפעיל את המערכת, אבל אתה לא מרגיש שייך למקום.
סינדרום המתחזה: כשגם ההצלחה מרגישה מזויפת
אחת ההשלכות של חוסר התאמה נפשית לתפקיד היא Impostor Syndrome (תסמונת המתחזה) – תופעה פסיכולוגית מוכרת שבה אנשים מצליחים משוכנעים שהם רמאים, או שהצליחו "במקרה". זו לא רק בעיה של חוסר ביטחון — אלא עיוות תודעתי שמנתק בין הישגי האדם לבין הזהות שלו. זאת הסיבה למשפטים כדוגמת:
"אני אולי עושה את העבודה, אבל אני לא מרגיש שאני באמת מהתחום הזה."
יותר מ-70% מהאנשים יחוו זאת לפחות פעם אחת בחייהם (Clance & Imes, 1978), והדבר בולט במיוחד בקרב אנשים בתחומים תחרותיים או כשהם נכנסים לסביבות אליטיסטיות. בשביל להזדהות עם זה דמיינו את הימים הראשונים במסגרת לימודית שהייתם בה, לדוגמה ישיבה קטנה, האם חשתם שהסביבה שלכם יותר ברמה ממה שאתם? שאתם לא באמת מתאימים והאחרים הרבה יותר? יתכן מאוד שחוויתם את התסמינים שת תסמונת המתחזה.
התאמה היא גם עניין של נראטיב
האם התחושה שאתה שייך נובעת מהיכולת — או מהסיפור שסיפרת לעצמך על עצמך? פסיכולוגים כמו דניאל כהנמן וטים וילסון טוענים שהמוח בונה נראטיב זהות, וסיפור זה יכול לפעול לטובתנו או נגדנו. אם הסיפור שלך הוא "אני טוב אבל במקצוע הלא נכון", ייתכן שגם תעודות הצטיינות מהמעסיק לא יעזרו לשנות את התחושה.
אז מה עושים? שלושה כלים לתחושת התאמה
- שקיפות סביבתית – ככל שהמערכת שאתה פועל בה מובנת יותר, כך אתה מרגיש פחות כמו זר. מחקר של Deci & Ryan מראה שכאשר יש לך תחושת שליטה במידע, עולה תחושת ההתאמה. אם כן, בכדי להרגיש שייך תשתדל להשיג בקיאות ככל הניתן בתפקיד אותו עליך למלאות.
- משוב איכותי – לא מחמאות, אלא חיבור ישיר בין פעולה לתוצאה. כשאנחנו מבינים כיצד המעשה שלנו משפיע, נוצרת תחושת שייכות למטרה. חפשו להבין את משמעות הפעולה שעשיתם, למשל, האם היא הכניסה רווחים לחברה? האם הלקוחות אהבו את התוצאה? וכן הלאה.
- מיקרו-שייכות – גם כשאתה מרגיש לא שייך לארגון כולו, קבוצה קטנה או קולגה שמבין אותך יכולים להפוך את כל התחושה. חפשו לכם 'קבוצת השווים' אנשים איתם תוכלו להזדהות ולהרגיש בנוח ובססו את היחסים איתם גם במחיר של השקעה מזמנכם.
לא תמיד החליפה היא הבעיה
לפעמים הכל בראש. אנחנו יכולים להתאים בדיוק למשבצת בה אנו נמצאים ורק רגשות ותחושות מבלבלים אותנו, אך בסיוע של הכלים שהוזכרו נוכל להוריד את התחושות לקרקע המציאות ולהרגיש שייכים.
0 תגובות