בימים שבהם חרדה, בדידות ודיכאון הפכו לבעיה עולמית רחבת היקף, נדמה שתפילה - רגעים של חיבור רוחני מעומק הלב - חוזרת לקדמת הבמה ככלי תמיכה נפשית עמוק. המחקר המדעי המודרני, שאינו ידוע באהדתו הרבה לגישות רוחניות, החל לנתח את השפעות התפילה על בריאות הנפש - והתוצאות מדהימות.
תפילה- מזון הנפש
תחילה יש לציין כי כוחה של התפילה כמזון הנפש ידוע ומופיע במקורות. אחד הדימויים הנודעים ביותר הם של רבי יהודה הלוי בספרו הכוזרי (מאמר ג ה) שם הוא כותב "הסדר הזה מהנפש כסדר המזון מהגוף, מתפלל לנפשו ונזון לגופו ומתמדת עליו ברכת התפילה עד עת תפילה אחרת" ומוסיף ואומר שלשם כך אנו מתפללים בכל יום שלוש תפילות "כהתמדת כח סעודת היום עד שיסעד בלילה". מוסיף הכוזרי וכותב שהתפילה בכוחה לטהר את הנפש ממה שעבר עליה מזמן התפילה הקודמת ועד לתפילה זו, מעין 'נקיון יסודי' שהתפילה עושה בנפשו של אדם. ולכן, לאחר שבוע צריך יותר מתפילה רגילה, כמו שהגוף צריך יום מנוחה, ובתפילות שבת הארוכות יותר הוא מקבל מענה לעייפות נפשו, וכן הלאה לאחר חודש בתפילת ראש חודש ולאחר שנה בתפילות הימים הנוראים.
בשם אחד מצוררי ישראל מספרים שבהתייחסו אל הדת אמר (כשכוונתו היא על התפילה והאמונה) שהרי היא כ'אופיום להמונים', היא משמשת כסם ש'מטשטש' את המאמינים, הוא למעשה פרש את שלוות הבוטח כ'אדישות'. באחת השיחות של הרב שמשון פינקוס (שיחה שהודפסה מאוחר יותר בספרו על התפילה) אמר הרב שבדברי אותו רשע אכן יש מן האמת, התפילה בכוחה לשכך כאבים ולהסיך מדווא וצער, ואדרבא, זוהי המעלה של המתפלל, שכרו בעולם הזה. ואכן עם השנים והתקדמות המחקר אפילו מדענים, שכידוע אינם חשודים באהדה יתרה לתפילה, גילו את כוחה להשפיע עד כדי שינויים פיזיים בגוף ונתינת שלוות נפש לאדם העוסק בה, שלווה שלא תמצא אצל מי שלא זכה לקחת בה חלק.
למה זוגות מתפרקים למרות שאוהבים? התשובה שתפתיע אתכם
תפילה כעוגן רגשי בעיתות משבר
מחקרים רבים בחנו פנים רבות להשפעת התפילה, מחקרם של Bilosevych ואחרים שנערך לאחרונה (2025) מצביע על כך שתפילה סייעה לחיילים בשדה הקרב לשמר יציבות רגשית ולהתמודד עם חרדות קיומיות. לדעתם, התפילה מלבד מה שימשה אמצעי להתקרבות לאלוקים, היתה גם מנגנון וויסות רגשי בעל עוצמה גבוהה.
בריאות נפשית בקרב סובלים מכאב כרוני
בסקירה שפורסמה ב-The Journal of Pain, נמצא כי אנשים שהתפללו באופן פעיל ("תפילה אקטיבית" - בה מעורבת כוונה ולא רק קריאה פסיבית) חוו הפחתה בתסמיני כאב ותחושות ייאוש - השפעות שנקשרו ישירות לגורמים פסיכולוגיים כמו תקווה ומשמעות.
תפילה כאמצעי התמודדות בקרב צוותים רפואיים
חוקר בשם Rahman ושותפיו מצאו כי תפילה סייעה לאחיות רפואיות להתמודד עם סטרס נפשי שנגרם בתקופת מגפת הקורונה. בעבודתם זיהו החוקרים את התפילה כמשאב נפשי חיוני שתומך בתחושת השליטה והחוסן.
סקירה שיטתית של הקשר בין תפילה לבריאות
מאמר מטא-אנליזה פורץ דרך מאת Masters & Spielmans (2007), שהתפרסם ב-Journal of Behavioral Medicine, סקר עשרות מחקרים ומצא קשר חיובי בין תדירות תפילה לבין רמות חרדה נמוכות, סיכון נמוך לדיכאון ותחושת רווחה כללית גבוהה. כך שכל והאדם מתפלל לעיתים קרובות יותר, כך הסיכוי שילקה בדיכאון וחרדה יורד.
בנוסף, מחקרים עדכניים נוספים מדגישים את הקשר בין דיכאון, אמונה ותפילה, ומצביעים על תרומתה של תפילה לשיפור רווחה נפשית במגוון אוכלוסיות. סקירה של Buhake (2025) העלתה כי מטופלים שטופלו בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) ושילבו בו תפילה זכו לשיפור תוצאות קליניות יותר מאשר טיפול שלא כלל תפילה. מחקר נוסף בקרב נשים הרות מצא כי תפילה סייעה להפחתת חרדה ולשיפור התחושות בתקופת ההריון.
בהיבט החברתי-תרבותי, Hernandez-Fernandes ואחרים (2022) הראו כי באזורים בדרום אמריקה תפילה מהווה כלי התמודדות מרכזי ומוצלח עבור אנשים המתמודדים עם מחלות נפש וסטיגמות חברתיות. בנוסף, סקירה של Owens ואחרים (2023) הדגישה את תרומתן של תפילות לויסות רגשי ואיזון נפשי, גם בקרב אנשים החיים במדינות חילוניות.
משכך, התפילה, יותר משהיא ביטוי דתי, נחשבת כיום גם לכלי טיפולי מוכר בחלקים מסוימים מהקהילה הרפואית והפסיכולוגית. שכן היא מקנה תחושת משמעות, תקווה והפחתת דחק. כך שבכוחה לרפא חולאים רגשיים ולהרחיק עצבות וחרדה. כוחה של תפילה הוא לא רק בהשגות הרוחניות, הוא אף משפיע על הגוף והנפש.
בשם ר' פנחס מקוריץ מקובל לומר ש"בני האדם חושבים שמתפללים לפני הקדוש ברוך הוא, אך אין זה כך, התפילה היא עצמות אלוהית ממש" מי יתן ותקובל תפילתנו ברצון לפני אבינו שבשמיים, אמן ואמן.
מקורות:
Bilosevych, I., Oleksyuk, M., & Savelyuk, N. (2025). Religious Faith as a Tool for Psychological Support During Combat Operations.
Bakhshaie, J., et al. (2022). Psychosocial predictors of chronic pain outcomes. The Journal of Pain.
Rahman, A. (2022). COVID-19-related stress coping resources among nurses. International Journal of
Nursing Sciences.
Masters, K. S., & Spielmans, G. I. (2007). Prayer and health: Review, meta-analysis, and research agenda. Journal of Behavioral Medicine.
Buhake, L. (2025). Faith-Based CBT for Mental Health. ProQuest.
Değirmenci, F., et al. (2025). Effects of Nonpharmacological Interventions on Pregnant Women. Wiley.
Hernandez-Fernandes, R. H., et al. (2022). Stigma and prayer in mental illness. SciELO. Link Owens, J., et al. (2023). Interventions using the Qur'an to promote mental health.
0 תגובות