בימים מורכבים וטעונים, שבהם ויכוחים ודיונים סוערים מתלקחים בין חברים, משפחות ואפילו זרים, מגיעה תובנה פשוטה אך עוצמתית: הדרך ליצור שיח מועיל אינה טמונה בניסיון לשכנע, אלא ביכולת להקשיב. על כך שוחחנו עם מרדכי מנס מומחה ל-NLP וקואצ'ינג, ששיתף אותנו בכלים פרקטיים להתמודדות עם ויכוחים, במיוחד בתקופות רגישות כמו אלו.
הבעיה המרכזית בוויכוחים, הוא מסביר, היא שכל צד מנסה להוכיח שהוא צודק, תוך התעלמות מהצד השני. "אני עומד על שלי, והוא עומד על שלו," הוא אומר, "אבל מה שמניע אותנו בוויכוח הוא לעיתים לא הדעה עצמה, אלא משהו עמוק יותר – חסר, פחד, או צורך רגשי." כאן נכנסת לתמונה אחת מהנחות היסוד של NLP: לכל התנהגות יש כוונה חיובית עליונה. גם אם מישהו נוקט בפעולה שנראית שלילית, כמו ויכוח עיקש, הוא מנסה למלא צורך מסוים, כמו תחושת ביטחון או הכרה.
אז מה עושים?
התשובה מפתיעה בפשטותה: מפסיקים לנסות לשכנע ומתחילים להקשיב. הקשבה אמיתית, כזו שבה אתה לא חושב על התגובה שלך תוך כדי, אלא ממש נותן לצד השני להרגיש שהבנת אותו. "תחזור על מה שהוא אמר, בצורה הכי מדויקת שאפשר, באותו טון ואותה מהירות דיבור," הוא ממליץ. "כשהצד השני מרגיש 'הבינו אותי', הוא נפתח לשמוע גם אותך." רק לאחר מכן אפשר להציג את הדעה שלך, מבלי לשלול את האחר: "אני שומע אותך, אני מבין, אבל אני חושב אחרת."
הגישה הזו, הוא מספר, עבדה פלאים בסיטואציות שונות – החל משיחות עם אנשים בעלי דעות פוליטיות מנוגדות, דרך חינוך ילדים ועד זוגיות. "פעם השתתפתי בקורס עם אנשים מכל קצוות הקשת – חילונים, דתיים, חרדים. כשהתמקדנו בחוויה משותפת ולא בוויכוחים, נוצרה אהבה ואחווה. ברגע שהתחלנו להתווכח על דעות, הכל נתקע." הוא מספר על חברות שנרקמה עם מרצה בעל דעות הפוכות משלו, רק כי הם בחרו להתמקד במה שמאחד במקום במה שמפריד.
המסר שלו ברור: ויכוחים לעיתים לא מובילים לשום מקום, כי הם נובעים מהצורך להוכיח ולא מהרצון להבין. במקום לנסות לשכנע בחור ישיבה או חילוני בוויכוח על גיוס לצבא, למשל, הוא מציע לעשות משהו משותף – "לכו לעשות סקי ביחד!" – או פשוט להקשיב באמת. כשכל צד מרגיש שהשני מבין אותו, הוויכוח הופך לשיחה, והשיחה יכולה להוביל להסכמות, או לפחות לכבוד הדדי.
התובנה הזו רלוונטית לא רק לוויכוחים ציבוריים, אלא גם בבית. "בזוגיות, הילדים או האישה לא תמיד רוצים שתסכים איתם," הוא מסביר. "הם רוצים שתקשיב ותחזור על מה שהם אמרו. כשאתה עושה את זה, הם מרגישים מובנים, וזה משנה הכל." הוא מספר על תרגיל שנערך בקורס שלו, שבו התבקשו המשתתפים לשאול חברים עד כמה הם מקשיבים. התוצאות? "רובנו שתיים או שלוש מתוך עשר. כולנו חושבים שאנחנו מקשיבים, אבל אנחנו לא."
בימים שבהם שיחות עלולות להפוך ל"מלחמת אחים", המסר הזה הוא קריאה לפעולה: בואו נלמד להקשיב, לחזור על דברי האחר, ורק אז לשתף בדעה שלנו. כך נוכל להפוך ויכוחים לשיחות, ולבנות גשרים במקום חומות. כפי שהוא מסכם: "הלוואי שנדע להקשיב זה לזה, כי בסוף, יש שני צדדים לכל מטבע."
אז בפעם הבאה שאתם נקלעים לוויכוח, נסו את זה: הקשיבו עד הסוף, חזרו על דברי הצד השני, ואז שתפו את דעתכם. התוצאות עשויות להפתיע אתכם.
0 תגובות