אם יצא לכם לעקוב אחרי הסיקור התקשורתי לאחרונה, כמו כתבות שפורסמו ב"כאן 11" על הדור הצעיר שנוטש את שוק העבודה המסורתי ומוותר על עבודות מוסדרות או על קביעות, אולי חשבתם שמדובר בדור מפונק או כזה שמחפש קיצורי דרך. אבל מתחת לפני השטח, מתרחשת מהפכה שקטה ועמוקה. הצעירים של היום - דור ה-Y ודור ה-Z - מסרבים להשתתף במירוץ העכברים הישן. השכר בסוף החודש הוא כבר לא חזות הכול, הוא לכל היותר תנאי סף. מה שהם באמת מחפשים כשהם פותחים את הלפטופ בבוקר, זו תשובה לשאלה פשוטה לכאורה: "למה אני עושה את זה?".
האקטואליה: התפוררות מודל ה-9 עד 5 והעבודה ההיברידית
שוק העבודה עבר טלטלה בלתי הפיכה. משבר הקורונה, המעבר לעבודה היברידית והטשטוש המוחלט בין הבית למשרד, גרמו לעובדים לעשות "זום אאוט" על חייהם. כשסביבת העבודה הופכת לווירטואלית, וכשהקשר האישי מול המעסיק מצטמצם למסכים ופיקסלים, כוחו של השכר כגורם משמר הולך ונשחק. העבודה ההיברידית העניקה לצעירים אוטונומיה, עצמאות ותחושת שליטה. ועם זה הגיע גם הזמן להרהר: האם המשרה הזו לה אני מקדיש שעות רבות תורמת להתפתחות שלי? האם יש לה ערך מוסף?
מוטיבציה פנימית מול חיצונית: מעבר לתגמול החומרי
כאן נכנסת לתמונה הפסיכולוגיה התעסוקתית, ובפרט ההבחנה בין מוטיבציה חיצונית (Extrinsic Motivation) לפנימית (Intrinsic Motivation). בעבר, מודל התגמול היה ברור: "תעבוד קשה, תקבל בונוס". זהו תגמול חיצוני קלאסי. היום, מחקרים מתחום משמעות החיים מראים שברגע שהצרכים הכלכליים הבסיסיים מסופקים, כסף מפסיק להוות תמריץ יעיל לאורך זמן. צעירים מונעים כיום ממוטיבציה פנימית - הצורך באוטונומיה (שליטה על איך ומתי אני עובד), מומחיות (התפתחות ולמידה מתמדת), וחיבור למטרה גדולה יותר. כאשר העבודה נטולת ערך אישי, גם המשכורת הגבוהה ביותר לא תמנע את השחיקה, מה שמוביל לתופעות כמו התפטרות שקטה (הנקראת - Quiet Quitting).
המסגרת: ויקטור פרנקל במשרד המודרני
כדי להבין את העומק של התופעה, כדאי לחזור לאחד ההוגים הגדולים של המאה ה-20, הפסיכיאטר היהודי שורד השואה ויקטור פרנקל. בספרו "האדם מחפש משמעות", טבע פרנקל את היסודות ללוגותרפיה - הגישה שלפיה הכוח המניע המרכזי של האדם אינו החתירה לעונג או לכוח, אלא השאיפה למשמעות.
פרנקל ציטט לעיתים קרובות את הפילוסוף פרידריך ניטשה: "מי שיש לו 'למה' שלמענו יחיה, יוכל לשאת כמעט כל 'איך'". כיום, עובדים צעירים משליכים את התפיסה הזו על מסלול הקריירה שלהם. אם ה"למה" של הארגון מתמצה אך ורק בהעשרת שורת הרווח של בעלי המניות - ה"איך" (שעות ארוכות, לחץ מתמיד, שחיקה) הופך לבלתי נסבל. לעומת זאת, עבודה שיש בה תכלית תאפשר להם לצלוח גם אתגרים מקצועיים מורכבים במיוחד.
הכיוון: שאלות קיומיות קלאסיות בעידן טכנולוגי
אנחנו חיים בעידן שבו בינה מלאכותית כותבת קוד, מכונות מחליפות פסי ייצור, ואלגוריתמים מקבלים החלטות ניהוליות. והנה, הפרדוקס הגדול: ככל שהעולם הופך לטכנולוגי, מנוכר ואוטומטי יותר, כך הצעירים חוזרים לשאלות הפילוסופיות והקיומיות הקלאסיות ביותר - שאלות שלרובן תשובה בשיבה למקורות היהדות.
לא לחינם ישנה עליה חדה במספר השירים שעוסקים בצימאון רוחני. זמרים רבים שנחשבים למיינסטרים שרים על נשמות צמאות, לשם יחוד ואהבת השם. הדור הצעיר מרגיש את זה ולא מצליח להתמלא מהשגרה שהיתה נחלת הדור הקודם.
ובעקבות כך האדם שניצב מול המכונה לא שואל רק "איך אני נשאר רלוונטי?", אלא "מה מייחד אותי כבן אנוש?". התשובה לכך נמצאת ביכולת שלנו ליצור משמעות. שוק העבודה החדש מחייב מנהלים וארגונים להבין שהם כבר לא רק "מספקי פרנסה", הם חייבים להפוך למרחבים שמאפשרים הגשמה עצמית. ארגון שלא יצליח לספק לעובדיו סיבה טובה לקום בבוקר - מעבר לתלוש המשכורת - ימצא את עצמו מהר מאוד מול משרדים ריקים.
0 תגובות