מחקר חדש שפורסם בכתב העת British Journal of Nutrition חושף קשר מדאיג בין תזונה עתירת מזון אולטרה-מעובד בקרב פעוטות לבין ירידה בציוני ה-IQ בגילאי שש עד שבע. החוקרים מבוססים על נתוני "קוהורט הלידות של פלוטאס" בברזיל – אחד המחקרים האפידמיולוגיים המקיפים בדרום אמריקה, שכלל מעל 4,200 ילדים שנולדו בשנת 2015.
הממצאים הראו כי פעוטות בני שנתיים שצרכו כמויות גדולות של חטיפים ממותקים, נקניקיות, מאפים תעשייתיים ומשקאות קלים - קיבלו ציוני IQ נמוכים יותר בהשוואה לילדים שתפריטם כלל מזון טרי יותר. הקשר נותר משמעותי גם לאחר התאמה לגורמים כמו מצב סוציו-אקונומי, השכלת האם וסביבת הבית.
דפוסי תזונה והשפעתם על ההתפתחות
החוקרים זיהו שני דפוסי תזונה עיקריים: "לא בריא" - מוגדר בצריכה של מוצרים כדוגמת מנות נודלס מוכנות, חטיפים, עוגיות, ממתקים, משקאות ממותקים, נקניקים ומזון מעובד. ו"בריא" - הכולל קטניות, פירות, ירקות, מזון תינוקות טבעי ומיצי פירות טבעיים.
ילדים שניזונו לפי הדפוס הלא בריא הראו ירידה ממוצעת של 2.24 נקודות IQ לעומת בני גילם. אצל ילדים שסבלו גם מפערי גדילה בשנה הראשונה לחייהם, הירידה הגיעה ל-4.78 נקודות. "ילדים עם גובה והיקף ראש נמוכים מהממוצע בשנה הראשונה כתוצאה מגדילה איטית, נמצאים בסיכון גבוה יותר ל-IQ נמוך," הסבירה ד"ר ת’אניה רמוס פלאורס, מרצה באוניברסיטת אילינוי ואחת ממובילות המחקר.
פגיעות ביולוגית והשפעה מצטברת
לדברי החוקרים, קיימת "פגיעות מצטברת" - שילוב בין מצב ביולוגי רגיש לבין איכות תזונה ירודה, המחזק זה את זה וגורם לפגיעה גדולה יותר בהתפתחות המוח. מעניין לציין כי הדפוס הבריא לא נמצא קשור ישירות ל-IQ גבוה יותר, ככל הנראה משום ש-92% מהילדים במחקר כבר צרכו באופן קבוע מזונות בריאים, מה שמקשה על הבחנת השפעה סטטיסטית ברורה.
השלכות בריאות הציבור
החוקרים מציינים כי אף שהמחקר אינו מוכיח סיבתיות חד-משמעית, קיימים מנגנונים ביולוגיים אפשריים - כמו פגיעה בציר המעיים-מוח, דלקת כרונית או מתח חמצוני - העלולים להשפיע על התפתחות קוגניטיבית בגיל הרך.
"עלינו לחזק את המסרים שמעבירים להורים בביקורי שגרה ולהדגיש את הסכנות שבהרגלי תזונה מעובדים כבר מגיל שנתיים," אמרה פלאורס. "למרות ההמלצות הברורות, מזון אולטרה-מעובד כבר הפך לנורמה בקרב ילדים צעירים ברחבי העולם."
החוקרים מדגישים כי אף שהמחקר נערך בברזיל, דפוסי הצריכה של מזון תעשייתי רווחים כיום במרבית מדינות העולם, ולכן לממצאים צפויה רלוונטיות גלובלית רחבה.
0 תגובות