על רקע הדיבורים על הפסקת אש ברצועת עזה, הסכם שיביא לשחרור חטופים, נכנסנו השבוע לאחת מזירות הקרב המרכזיות של צה"ל בימים אלו בדרום רצועת עזה, העיר חאן יונס.
בשעת צהריים מוקדמת, עשרות מטרים מגדר הגבול, אנחנו פוגשים את מאות הרכבים של הקצינים והלוחמים, חונים בצידי הכבישים הלא סלולים, מאובקים. את הקצינים והלוחמים נפגוש בעוד זמן קצר בתוך הרצועה.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
כאמור, אנחנו נכנסים לחאן יונס. מדובר בזירת קרב בה צה"ל כבר פעל יותר מפעם אחת במהלך המלחמה שבעוד כחודשיים תציין שנתיים ימים.
בדרך אל היעד בחאן יונס אנחנו נוסעים על ציר מורג, הציר שהפך לסלע מחלוקת בשיחות המשא ומתן עם חמאס. ציר אותו סלל צה"ל במהלך המלחמה והוא חוצה את דרום הרצועה, בין חאן יונס לרפיח.
הציר נשלט על ידי צה"ל, ובחמאס דורשים שצה"ל ייסוג ממנו במסגרת עסקה. בישראל, כך נראה, הסכימו להתגמש בסוגיית ציר מורג ולהיענות לדרישות חמאס, וזאת בכדי להגיע לעסקה.
מציר מורג אנחנו פונים אל מה שהיה בעבר רחוב פנימי בעיירה העזתית וממשיכים בנסיעה של כרבע שעה עד ליעד. "אין פה ווייז, יש קודים פנימיים של צה"ל, אני נוהג פה בפעם הראשונה ויודע היטב את הדרך", אומר לנו אחד מהלוחמים שישב על ההגה.
לאורך כל הנסיעה הלוחמים דרוכים. "כל מי שנמצא במרחב הזה יחוסל, זה מרחב לחימה פעיל, אף אחד לא אמור להימצא במרחב. מי שנכנס - לרוב ככל הוא מחבל חמאס", אומר לנו אחד הלוחמים כשהוא כל העת סורק עם הכוונת של ה-m16 הדרוך שלו. "אני עם כדור בקנה, מוכן לכל תרחיש", הוא מציין ולא מסיר את העיניים.
במהלך כל הביקור שלנו בחאן יונס מלווה אותנו סגן מפקד חטיבת כפיר, סא"ל ר׳. כשהמלחמה פרצה הוא היה בכלל בתפקיד באזור מטולה שבגבול הצפון, בהמשך הוא הועבר לפעילות מבצעית בשכם ובימים אלו הוא נלחם בעזה. ר', נשוי ואב לארבעה, הקטן שבניהם רק בן חודש ימים. מדהים.
בימים אלו, הוא וצוות הקרב החטיבתי, מתמרנים בגזרות שונות ברצועת עזה, נלחמים מול מחבלי חמאס המנסים לזנב בהם בעיקר בלחימת גרילה.
רגע לפני הכניסה, קצין בכיר מתדרך אותנו שאנחנו הולכים לנסוע על ציר מורג ולאחר מכן בציר המרכזי של עזה. "במידה ויש אירוע מבצעי, ירי או מטען שיופעל, לתפוס מגננה ותאפשרו לנו לנהל את האירוע", הוא מבקש ומזהיר, "יש אויב בשטח, זה יכול לקרות, תהיו ערניים".
על האמר הצבאי, אנחנו פוגשים שני לוחמים קרביים שמלווים ומאבטחים אותנו לאורך כל הביקור. הם נלחמים פה, בעזה, כבר למעלה משנה.
בתוך רגעים השיחה עברה לסוגיית חוק הגיוס והסדרת מעמד לומדי התורה. הם מספרים על הקשיים שלהם עם המשפחה והבית, "הצבא זקוק לכם, אנחנו עייפים, מאות ימי קרב, זה לא פשוט". אנחנו מספרים להם על פרטי חוק הגיוס שהוסכם ערב התקיפה באיראן, מסתבר שהם לא הכירו את פרטי החוק. "אם כך פרטי החוק - אז חבל, זה פספוס", הם מותחים ביקורת מרומזת על הפוליטיקאים שסיכלו את החוק תוך שהם מדגישים שוב ושוב שעל מדים הם לא מתייחסים לפוליטיקה.
אחד הלוחמים מתעקש שאפשר ללמוד ולשרת. "גם אני למדתי בישיבה", הוא מבקש לציין. השיחה כולה, חשוב להדגיש, הייתה באווירה מאוד חברית, נעימה, למרות שהכרנו רק לפני דקות ספורות וכבר אנו עוסקים בסוגיה הכי נפיצה בימים אלו.
אנחנו יורדים מציר מורג לציר המרכזי של עזה, שחוצה מדרום לצפון. בדרך ניתן לראות - שוב - את ההרס הבלתי-נתפס ברחבי הרצועה. אם יש בית שלא הותקף, כנראה יש סיבה מבצעית לכך. מצד שמאל שלנו אנחנו נחשפים למתחם בו פועלים לוחמים, מסתבר שמדובר בפיר מנהרה שאותרה רק לאחרונה והכוחות עסוקים בהשמדתה.
"300 מטר מאיתנו היה אירוע רק בימים האחרונים, הופעל מטען על לוחמים, היה אירוע קשה, שני לוחמים נפצעו קשה", משתף אותנו אחד הלוחמים, "זה שטח שעברנו עליו כמה פעמים אבל לעולם לא תדע שאין לך עוד פיר שאתה לא יודע עליו, כך זה בלחימה בשטל הרצועה".
כשמעלים את שאלת העסקה, הלוחמים - לפחות אלו שאיתנו - מציגים עמדה נחרצת נגד עסקה בשלב הזה, הם רוצים לחימה עד הכרעת האויב תוך שהם מדגישים כי הלחימה שלהם כעת נועדה גם כדי לשחרר את החטופים. זו עמדה שפחות נשמעת בתקשורת, אבל בקרב לא מעט מהלוחמים בעזה היא מקובלת. זו לא הפעם הראשונה שאני שומע את העמדה הזו מלוחמים בעזה, כך היה גם בביקורים קודמים שלי בשדות הקרב ברצועה.
מהרגע שהגענו לשטח הלחימה הירי לא פוסק לרגע. ירי מנשק, מרגמות ומטוסי הקרב שמטילים פצצות מהאוויר. "רק לפני כמה שעות איתרנו פה במרחב מחבלים, הם חוסלו", מספר לי אחד הלוחמים אותו פגשנו עם הירידה מכלי הרכב הצבאיים.
אנחנו צועדים לתוך מתחם שהיה בעבר בית ספר, לרגע אפשר להתבלבל אבל מהר מאוד הקצינים והלוחמים מספרים כמה אמצעי לחימה, מנהרות ומחבלים הם איתרו במתחמים מהסוג הזה.
קצין ב'כפיר' שהבחין בהתעניינות במתחם בית הספר, לוחש לי: "במתחמי בתי הספר פגשנו הרבה אמצעי לחימה, מנהרות, כמה מטרים ממכם, תסתכל מצד ימין, יש מנהרה שאיתרנו והשמדנו". כשיצאנו מהמתחם, הקצין קורא לי וחושף פיר מנהרה, בכניסה ל"בית הספר".
בשלב הזה אחד הקצינים היותר בכירים בשטח מתדרך אותנו על מה שקורה סביבנו: "אנחנו כל הזמן פוגשים את המחבלים פה, הם יוצאים מפירי מנהרות או ממבנים, זה קורה כל הזמן, אנחנו עושים תהליכים על מנת לפגוע במחסלים, הן מטוסי קרב והן מסוקי קרב. אנחנו רוצים שלפני שהחייל ייכנס לבית - אנחנו נפגע במחבלים מהאוויר".
בעוד הקצין מדבר, קולות הירי גוברים, קשה להתרכז ולהבין את דברי הקצין. מטוס קרב נשמע עובר מעלינו ועוד פיצוץ עז נשמע. כמעט ואין שניה ללא ירי. "איתרנו שני מחבלים, ואנחנו פועלים לחסל אותם ברגעים אלו, זה הירי שאתם שומעים", משתף הקצין לאחר שעודכן על המתרחש במרחק עשרות מטרים מאיתנו.
הקצין חוזר לתדרך ומספר על סוג המחבלים אותם הלוחמים פוגשים בשדה הקרב: "רוב המחבלים שעשו איזו הכשרה צבאית כבר חוסלו, רוב אלו שנלחמים כעת הם כאלו שגוייסו מחדש בתקופת המלחמה".
בסיום התדרוך, רגע לפני שאנחנו יוצאים לתחנה הבאה, קצין בכיר ב'כפיר' מבקש להזכיר ולזכור את האסון ב'נצח יהודה': "האירוע הקשה בנצח יהודה, גדוד שנלחם כבר שנה וחצי פה ברצועה, גדוד מאוד משימתי, לוחמים מעולים, הגדוד החרדי הוותיק ביותר, זכות שהגדוד הזה אצלנו.
"הם נכנסו לפני שלושה חודשים לבית חאנון, עשו שם עבודה מדהימה. לצערי כחלק מהלחימה - יש אירועים קשים מאוד, הגדוד חווה אירוע קשה מאוד עם ארבעה לוחמים שנהרגו ועוד מספר שנפצעו, חלקם כבר חזרו ללחימה".
באסון נפלו סמ"ר מאיר שמעון עמר הי"ד, סמל משה נסים פרש הי"ד, רס"ל במיל' בנימין אסולין הי"ד, סמ"ר נועם אהרון מסגדיאן הי"ד וסמ"ר משה שמואל נול הי"ד.
אנחנו יוצאים ממתחם בית הספר, סמוך לבתי העזתים ההרוסים, כשקולות הירי עדיין לא פוסקים, פגשנו את רב סרן א', מ"פ מבצעית גדוד 'נחשון'. תחילה הוא עדכן - שוב - על המתרחש סביבנו: "אנחנו נמצאים במהלך התקפה והשמדת תשתיות של האויב ולכן יש הרבה רעשים ופיצוצים, איתרנו חוליית מחבלים, כעת הלוחמים עסוקים בלחסל אותם".
המ"פ משתף: "אנחנו בלחימה מול פעילות של גרילה, חוליות צצות, מחבלים צצים מפה ומשם כמו ג'וקים מההריסות, אנחנו משתמשים בהרבה אמצעים כדי לחשוף אותם ולא נוכל לפרט כאן. אנחנו מזהים ומשמידים כל הזמן".
>> למגזין המלא - לחצו כאן
לסיום, הוא לא מתעלם מהתשישות אחרי כשנתיים של לחימה בזירות הקרב השונות: "יש תשישות, ויש תחושות כמו כל בן אדם ויש לנו כמובן את הערכים. אני אישית חוויתי, מה שראיתי שם זה דלק לכל החיים עבור כל עם ישראל".
0 תגובות