מה שהיה פעם נחלתם של זמני מלחמה, רעב כבד או משברים כלכליים קטסטרופליים, הפך למציאות היומיומית של המאה ה-21: האנושות פשוט מפסיקה ללדת ילדים.
לפי נתוני האו"ם ומאגר הפריון האנושי (Human Fertility Database - HFD) נחשף השבוע כי שיעור הפריון העולמי עומד כיום על 2.3 ילדים לאישה, צניחה אדירה לעומת שנות ה-50, אז הממוצע היה יותר מכפול – 4.9.
בעוד שבחלקים נרחבים של אפריקה ומרכז אסיה שיעורי הפריון עדיין גבוהים ונעים בין שלושה לשבעה ילדים לאישה, במזרח אסיה מתרחשת תמונה הפוכה לחלוטין והיא מהירה וחדה.
דרום קוריאה מובילה את המגמה המדאיגה: בתוך כמה עשורים בלבד היא צנחה מיותר משישה ילדים לאישה בשנות ה־50 לפחות מילד אחד משנת 2023, ירידה חדה שמציבה אותה בראש רשימת המדינות עם שיעור הילודה הנמוך בעולם.
יפן מציגה תהליך דומה, אך בקצב שהפתיע גם את החוקרים עצמם: היא כבר נמצאת ברמות פריון שנחזו להגיע רק סביב 2040, כ־15 שנה מוקדם מהתחזיות המקוריות.
ואפילו הודו, המדינה המאוכלסת בעולם, לא נותרה מחוץ למגמה: בתוך דור אחד בלבד היא עברה שינוי דרמטי - ירידה מכ־5 ילדים לאישה בשנות ה־70 לכ־2 בלבד כיום, קרוב לרמת התחלופה.
ניז'ר מייצגת את הקצה העליון של הילודה העולמית עם שיעור פריון של 6 ילדים לאישה (בישראל למשל הנתון עומד על כ־2.7–2.9 ילדים לאישה) עם זאת, נתון מפתיע הוא "שיעור הפריון האפקטיבי": בשל שיעורי תמותת ילדים גבוהים - כ-1 מתוך 6 ילדים בניז'ר אינו שורד עד גיל בגרות.
הסמארטפון ודומיו
חוקרים מצביעים על מגמה מסקרנת: ב-66 מדינות, שיעור הפריון צנח לאזור הילד האחד לאישה. חלק מהחוקרים קושרים את התופעה לעליית הסמארטפונים והרשתות החברתיות, שתופסים את מקומן של האינטראקציות החברתיות בעולם האמיתי.
בנוסף, גיל האמהות נמצא בעלייה מתמדת ברחבי העולם. במדינות רבות עם הכנסה גבוהה, המודל של שני ילדים הפך לנפוץ ביותר, אך נתח הולך וגדל של נשים בוחרות להישאר עם ילד אחד או ללא ילדים כלל.
המציאות הזו יוצרת מבנה גילאי חדש בעולם, שבו יש יותר קשישים ופחות צעירים, מה שיחייב את החברות והכלכלות להמציא את עצמן מחדש.
0 תגובות