טראמפ התהפך על ישראל. אין דרך יותר מפונפנת יותר להגיד את זה. עם מזכר ההבנות והסכם הכניעה שנחתם אמש (רביעי) בוורסאי, בישראל מאוכזבים, ולראשונה מזה זמן רב ישראלים אוהדי טראמפ ודמוקרטים בארה"ב חושבים אותו דבר על הענק הכתום.
בעוד שטראמפ מתעקש שמדובר ב"הסכם חזק מאוד", המציאות בשטח מצביעה על כך שאיראן קיבלה אישור רשמי להחזיק ולפתח טילים וגם שליטה דה-פקטו על מצר הורמוז (= לחנוק כלכלית את העולם) – נשק חזק יותר מכל פצצה או טיל.
בימים של לבלוב ביחסים בין טראמפ לישראל, בדיחותיו של המגיש ג'ימי קימל – אויבו המושבע של טראמפ בפרט ושל הרפובליקנים בכלל (מגיש ברשת ABC ונחשב לאחד האישים המשפיעים ביותר בתקשורת האמריקאית) – היו נשמעות צורמות לאוזניים אוהדות טראמפ. כעת, הרבה יותר קל לשמוע ואף להסכים עם חלק מהביקורת שהוא משמיע.
יש לזה ריח של גופה
במונולוג החריף שלו התייחס קימל תחילה להתנהלותו של טראמפ בפסגת ה־G7 בצרפת:
"אני לא רוצה להרוס את מצב הרוח, אבל אנחנו יושבים ממש על קו שבר. ואם כבר מדברים על אסונות – לדונלד טראמפ עובר יום לא קל. הנשיא היה בצרפת, בפסגת ה־G7, והוא הגיע בשיטת 'להפגין נוכחות' – הוא איחר ב־45 דקות לפגישה עם שאר מנהיגי העולם, גרם לכולם לחכות לו, ואז שבר את הקרח עם ההערה המקסימה: 'שלום, אני הבוס'."
משם עבר קימל ללגלוג על יחסיהם של מנהיגי העולם עם טראמפ:
"הם בטח שונאים אותו כל כך. אתם יכולים לדמיין את השיחות שמתנהלות מאחורי גבו? הוא התלונן על גובה הכיסא שלו, הם היו צריכים להתאים אותו כדי שיהיה גבוה מכולם, ואז הוא התלונן שחם בחדר. ההתנהגות שלו ב־G7 הופכת לילדותית יותר בכל פעם. טראמפ הוא כנראה האדם היחיד בעולם שיכול לסייר בארמון ורסאי המפואר, להביט סביבו ולחשוב ברצינות גמורה ש"חסר פה קצת זהב" - להתעסק איתו זה כמו לפתוח פחית סודה שמישהו ניער – כל מה שאתה יכול לעשות זה לנסות לכוון אותה הרחק מהפנים שלך."
לאחר מכן כיוון את חיציו לביקורו של טראמפ בוורסאי ולדרך שבה הוא מנהל, לדבריו, את המשבר מול איראן:
"טראמפ הוזמן לארוחת ערב עם נשיא צרפת מקרון בארמון ורסאי. ורסאי בצרפת, לא המסעדה במיאמי שטראמפ ביקר בה לפני כמה שנים, הבטיח אוכל לכולם ואז עזב בלי לשלם. זה בדיוק 'אמנות הארוחה' שלו, וזה גם מה שהוא עושה עם המלחמה הזו – הוא מודיע הודעה ופשוט יוצא מהחדר."
מכאן עבר קימל לעסוק בלב הסערה:
"סוף סוף קיבלנו הצצה למזכר ההבנות בין ארה"ב לאיראן. הביקורות הראשוניות הגיעו, ובינתיים נראה שאפילו חבריו הרפובליקנים חושבים שזה נורא. זה יירשם כטעות איומה במדיניות החוץ; אפילו מייק פנס אמר שזה צעד לא חכם, איראן יוצאת חזקה יותר, בעלות הברית שלנו באזור נחלשות, ואיראן למדה שאם היא רק תתפוס את מצר הורמוז ותחנוק אותו – העולם המערבי ירקוד לפי החליל שלה."
בהמשך אף ציטט דיווחים ופרשנויות שפורסמו בתקשורת האמריקאית:
"הוול סטריט ג'ורנל תיאר את העסקה כ'נסיגה אסטרטגית'. מקור מודיעיני אמר ל־CNN: 'הענקנו לאיראן שליטה דה־פקטו על המצר, נשק חזק יותר מכל גרעין'. פשוט עשו לנו 'הורמוז־לד'. וטראמפ? הוא הגן על העסקה ב־G7: 'זה הסכם חזק מאוד, אף אחד לא יודע מה זה, אבל זה חזק מאוד'. אבל דבר אחד אני יודע – ככה מתארים ריח של גופה לפני שמוצאים אותה."
לקראת סיום המונולוג סיכם קימל:
"בואו נסכם את מה שקרה כאן: הרגנו את סולימאני והחלפנו אותו באייתוללה צעיר ורדיקלי יותר. לא עשינו כלום עבור המפגינים באיראן. הסרנו את הסנקציות שהיו לפני המלחמה. קיבלנו הפסקת אש שכבר הייתה לנו קודם. פתחנו את המצר שכבר היה פתוח. השתמשנו במיליארדי דולרים על פצצות, איבדנו חיי אמריקאים ואזרחים, נתנו לאיראן שליטה מלאה על מצר הורמוז וזרקנו להם עוד בונוס של לפחות 300 מיליארד דולר – כי למה לא?"
ולבסוף חתם בעקיצה אישית נוספת כלפי הנשיא:
"זה רק מראה לכם שאין בעיה שדונלד טראמפ לא יכול להפוך לגרועה יותר. הדבר היחיד שהמלחמה הזו הצליחה לעשות זה להסיח את דעתנו מתיקי טראמפ־אפשטיין, אבל אל תדאגו – בשנייה שזה באמת ייגמר, אנחנו חוזרים ישר לשם".
0 תגובות