חיל הים האמריקאי חושף טפח מחזון העתיד של המלחמה התת-ימית: צוותים משולבים של לוחמי קומנדו ימי המפעילים כלי שיט בלתי מאוישים מתוך צוללות המיני שלהם. המטרה היא ליצור "בן ברית" רובוטי שישמש כמעין "טייס משנה" מתחת למים, כפי שקיים בעולם התעופה.
כיום, הכוח המרכזי של אריות הים מתבסס על ה-Mk 11, צוללת מיני באורך של כ-7 מטרים המכונה "צוללת רטובה", שכן הלוחמים בתוכה חשופים למים לאורך כל המסע. לצדה פועלת ה-DCS החדשה יותר, המצוידת בתא מיוצב בלחץ המאפשר ללוחמים להגיע ליעדם כשהם יבשים וחמים, מה שמפחית משמעותית את העייפות והסיכונים הבריאותיים.
השילוב של כלי שיט אלו עם כטב"מים תת-ימיים, המעוצבים לרוב בצורת טורפדו, אמור להעניק ללוחמים יתרון אסטרטגי עצום.
קפטן מייק לין מחיל הים הסביר כי השילוב בין המערכות יאפשר ללוחמים להגיע ליעדים רחוקים ומסוכנים יותר.
לדוגמה, אם הכניסה לנמל מבוצרת היטב או חסומה במוקשים, הלוחמים יוכלו לשגר את הכטב"ם קדימה כדי שיסרוק את השטח, יזהה סכנות ואפילו יבצע משימות איסוף מודיעין מבלי לחשוף את הצוללת המאוישת. "זהו מפחית סיכונים משמעותי במשימות בסיכון גבוה או במשימות חשאיות", ציין לין.
המכשול האחרון
למרות הפוטנציאל האדיר, הדרך להפעלה מבצעית מלאה עדיין רצופה אתגרים. נכון לעכשיו, הצוללות המאוישות והכטב"מים מוגדרים כ"חרשים, אילמים ועיוורים" בכל הנוגע ליכולת שלהם לתקשר זה עם זה בזמן אמת מתחת למים.
העברת נתונים במים היא משימה קשה ביותר, וחיל הים בוחן כעת פתרונות המבוססים על אקוסטיקה או קרני אור כדי לסנכרן בין המערכות. אתגר נוסף הוא פיזי: היכן יאוחסנו הכטב"מים? הלוחמים בוחנים אפשרויות להצמיד אותם לחלקן החיצוני של צוללות המיני בשל המקום המוגבל בתוכן.
הניסויים בשטח כבר החלו, ובעוד שהמומחים מעריכים כי ייקחו עוד שנים עד שהמערכת תגיע לרמת אמינות מבצעית מלאה, המהפכה מתחת לגלים כבר כאן. אריות הים מתכוננים לעידן שבו הלוחם האנושי והמכונה האוטונומית יפעלו כיחידה אחת בתוך החשיכה של המצולות.
0 תגובות