בשבועות האחרונים נרשמת פעילות אינטנסיבית במיוחד בגופי המעקב אחרי אסטרואידים. ב־20 באוגוסט חלף ליד כדור הארץ אסטרואיד עצום ממדים, המכונה 1997 QK1, שקוטרו מוערך בכ־300 מטרים. הוא חלף במרחק של כ־1.87 מיליון מייל, במהירות של יותר מ־35 אלף קמ״ש. אף שהוגדר "מסוכן פוטנציאלית" בשל גודלו וקרבתו למסלול כדור הארץ - לא נשקפה סכנה ממשית לפגיעה.
באותו חודש נצפתה גם התקרבות של אסטרואיד נוסף, 2025 OT7, שקוטרו כ־50 מטר. הוא חלף במרחק של 2.7 מיליון מייל, ובמהירות של כ־78 אלף קמ״ש. בנוסף, אסטרואיד קטן יותר, 2025 PR1, בקוטר מוערך של 17 מטר בלבד, חלף במרחק של 980 אלף קילומטר - מה שמסווג אותו כמעבר קרוב במיוחד בקנה מידה אסטרונומי.
במקביל, תחזיות מסוכנות יותר שהתפרסמו בסוף 2024 עוררו סערה בקהילת המדע: אסטרואיד בשם 2024 YR4 הגיע אז לסיכוי פגיעה מקסימלי של מעל 3% לשנת 2032 - אחוז גבוה מאוד במונחי התחום. מאז, בעזרת חישובים חדשים ותצפיות המשך, ירדה הערכה זו לאחוז זעום של פחות מ־0.001%, וכיום נחשב האיום מבוטל.
בקהילה המדעית מסבירים כי גם כאשר מדובר בעצמים שאינם צפויים לפגוע בכדור הארץ, יש חשיבות עצומה להמשיך לעקוב אחרי מסלולם. סטייה זעירה לאורך השנים עלולה לשנות את עתידם ולקרבם למסלול התנגשות. פרויקטים עתידיים, בהם משימת חקר לאסטרואיד אפופיס בשנת 2029, מתוכננים במסגרת שיתוף פעולה בין נאס״א, סוכנות החלל האירופית (ESA), הסוכנות היפנית JAXA וישראל באמצעות סוכנות החלל וחוקרי האקדמיה.
המאבק באיומי־חלל מתגבש כעת לתוכנית בינלאומית כוללת, המשלבת אמצעי גילוי מוקדם, חיזוי מסלולים ואף בחינת טכנולוגיות לסטייה יזומה של אסטרואידים שעלולים לאיים על כדור הארץ.
0 תגובות