לאחר כמעט ארבעה עשורים של חוסר ודאות מדעי, חוקרים ממכון המחקר הדרום-מערבי בארצות הברית הצליחו לפענח את התעלומה סביב חגורות הקרינה יוצאות הדופן של כוכב הלכת אורנוס. ניתוח חדש של נתוני החללית וויאג’ר 2, שביקרה בכוכב בשנת 1986, מצביע על כך שמה שנראה אז כפעילות קרינה חריגה במיוחד נגרם בפועל מהתנגשות בין רוח שמש עצומה לבין המגנטוספירה של אורנוס.
הנתונים ההיסטוריים של וויאג’ר 2 הראו רמות קרינה גבוהות עד פי כמה מהצפוי - שניות בעוצמתן רק לאלו של יופיטר. במשך שנים לא הצליחו מדענים להסביר כיצד כוכב לכת מרוחק וקר כל-כך יכול לייצר רמות אנרגיה כה גבוהות. כעת, בזכות הבנה מחודשת של תופעות "מזג החלל" שנצברו מאז, התגלתה התשובה.
ד"ר רוברט אלן, ראש צוות החוקרים, הסביר כי ההתקדמות במדע מאז שנות ה־80 אפשרה בחינה מחודשת של הנתונים הישנים. "השתמשנו בגישה השוואתית - בחנו את המדידות של וויאג’ר 2 מול עשרות שנות תצפיות על חגורות הקרינה של כדור הארץ," הוסיף. לדבריו, החוקרים מצאו עדות למפגש של מערכת אורנוס עם מבנה רוח שמש הרסני במיוחד, המכונה "אזור אינטראקציה מתואם־סיבוב", תוצר של סערות שמש עצומות - התפרצויות סולאריות המתרחשות על פני השמש וגורמות לכמות אדירה של אנרגיה להתפרץ.
האירוע יצר גלים אלקטרומגנטיים רבי־עוצמה - החזקים ביותר שנמדדו לאורך כל משימת וויאג’ר. בעוד שבעבר סברו כי גלים כאלה מפזרים אלקטרונים אל אטמוספירת הכוכב, כיום ידוע שהם דווקא יכולים להאיץ אותם ולחזק את חגורות הקרינה. ד"ר שרה ויינס, שותפת מחקר, ציינה כי תופעה דומה נצפתה בכדור הארץ בשנת 2019 וגרמה להאצת אלקטרונים משמעותית - עדות שתומכת במנגנון שפעל גם באורנוס.
הממצאים החדשים לא רק פותרים תעלומה ישנה, אלא גם מעוררים עניין מחודש במשימות חקר עתידיות. "זו עוד סיבה מצוינת לשלוח משימה ייעודית לאורנוס," אומר אלן. לדבריו, חללית שתשהה לידו פרק זמן ממושך תוכל לעקוב אחר התפתחות חגורות הקרינה בתנאים שונים של רוח שמש, ולספק תמונה שלמה בהרבה מזו שהותירה וויאג’ר 2 לפני ארבעים שנה.
0 תגובות