האם אכילת ג׳אנק פוד בגיל צעיר עלולה "לתכנת" מחדש את המוח? מחקר חדש שפורסם בכתב העת Nature Communications מצביע על כך שהתשובה היא כן - אך גם מציע דרך לתקן את המצב. החוקרים מאוניברסיטת קולג׳ קורק (University College Cork) הראו כי תזונה עתירת שומן וסוכר בשלבי ההתפתחות המוקדמים משאירה עקבות עמוקות במעגלים המוחיים השולטים בתחושת הרעב והשובע, והשפעתה נמשכת גם בבגרות - הרבה אחרי שחוזרים לתפריט מאוזן ולמשקל תקין.
שינויים מתמשכים במוח
במחקר שגובש במרכז APC Microbiome Ireland, האכילו החוקרים עכברים צעירים בתפריט המדמה "תזונה מערבית" עתירת שומן וסוכר. כשעברו לאחר מכן לתזונה רגילה, התברר כי הדיאטה המוקדמת הותירה אצלם שינויים עמידים בהתנהגות האכילה: העכברים נטו לאכול יותר, העדיפו מזונות מתוקים ושומניים ושמרו על דפוסי אכילה לא תקינים.
בדיקות גנטיות במוח הראו כי הדיאטה גרמה לשינויים נרחבים בחלק מההיפותלמוס - אזור במוח השולט בתחושת הרעב. השפעות אלו היו שונות בין זכרים לנקבות: אצל נקבות נמצאו למעלה מ־5,000 גנים שהשתנו, לעומת כ־1,800 בלבד אצל זכרים. גם במיקרוביום - אוכלוסיית החיידקים במעי - נצפו שינויים ארוכי טווח.
בשר מתורבת: הסכנה הנסתרת שהמדענים גילו
שני מסלולים לשיקום
כדי לבדוק אם ניתן לתקן את ההשפעות, ניסו החוקרים שתי דרכי טיפול בחיות הניסוי: פרוביוטיקה (מזן Bifidobacterium longum APC1472), וכן תוספת של סיבים תזונתיים מסוג פרה-ביוטיים - פרוקטו-ולאקטו-אוליגוסכרידים (FOS ו-GOS), שנמצאים באופן טבעי בבצל, שום, כרישה, אספרגוס ובננה.
הפרוביוטיקה הצליחה לשפר משמעותית את דפוסי האכילה, גם מבלי לשנות באופן דרמטי את הרכב המיקרוביום. לעומתה, תוספת הסיבים יצרה שינוי רחב יותר במערכת החיידקים במעי והשפיעה באופן שונה על זכרים ונקבות - עם תוצאות טובות יותר אצל הזכרים. ד״ר הארייט שלקנס, שהובילה את המחקר, הסבירה: "הממצאים שלנו מראים כי ניתן למתן את ההשפעות ארוכות הטווח של תזונה לא בריאה בילדות באמצעות התערבות ממוקדת במיקרוביום של המעיים".
משבר עולמי מתרחב
המחקר מצטרף לדאגה גוברת ברחבי העולם. על פי דו"ח יוניסף לשנת 2025, אחד מכל עשרה ילדים בגילי 5 עד 19 סובל מהשמנת יתר - כ־188 מיליון ילדים - לראשונה יותר ממספר הילדים הסובלים מתת-תזונה. לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, שיעור ההשמנה בילדות עלה מ־2% בלבד בשנת 1990 ל־8% בשנת 2022.
הזן הפרוביוטי שנבחן במחקר כבר הוכיח בעבר השפעה חיובית גם על בני אדם: הוא נמצא כמסייע לוויסות רמות הסוכר בדם ולהפחתת הורמוני רעב ולחץ בקרב אנשים בעודף משקל. כעת מתכננים החוקרים לבדוק את יכולתו לסייע במניעת השמנה גם בילדים.
פרופ׳ ג׳ון פ׳ קריין, סגן נשיא למחקר ולחדשנות באוניברסיטת קורק, סיכם: "העבודה הזו מגלה כיצד תזונה בשלבי החיים הראשונים מעצבת את מערכות המוח השולטות באכילה - ופותחת דלת להתערבויות מבוססות מיקרוביום שיכולות לשנות את הכיוון כבר מגיל צעיר".
0 תגובות