לגוף שלנו יש שעון פנימי, מערכת צירקדית (מחזור של 24 שעות) מורכבת שמווסתת התנהגות וחילוף חומרים לאורך היממה. מחקר חדש שבוצע על תאומים בגרמניה מספק תובנות מרתקות על האופן שבו שעת הארוחה משפיעה על רמות הסוכר בדם ובריאות המטבולית, גם בקרב אנשים בריאים.
החוקרים בדקו את הקשר בין זמן אכילת הארוחה האחרונה לבין רגישות לאינסולין – כלומר, היכולת של הגוף לנצל את הסוכר שמגיע מהמזון. מהמחקר עולה כי אכילה מאוחרת יותר, סמוך יותר לזמן השינה, מזוהה עם ירידה ברגישות לאינסולין, מה שמוביל ליכולת נמוכה יותר של הגוף לווסת את רמות הסוכר לאחר ארוחה. משמעות הדבר היא שסדר היום שלנו – לא רק תכולת הארוחה – עשוי להשפיע על הסיכון שלנו לפתח הפרעות מטבוליות בעתיד.
השעון הביולוגי של הגוף, שנמצא לא רק במוח אלא גם באיברים כמו הכבד והלבלב, מושפע לא רק מאור וחושך, אלא גם מהמועד שבו אנו אוכלים. ארוחות שאינן מסונכרנות עם הקצב הצירקדי, לדוגמה אצל אנשים בעבודה במשמרות לילה, עלולות לשבש את יכולת הגוף לעבד מזון ולהוביל לתוצאות בריאותיות שליליות.
חשוב לציין כי במחקר השתתפו אנשים צעירים ובריאים ללא רקע בסוכרת או תסמונת מטבולית. עם זאת, אף בקרב אוכלוסייה זו נמצא קשר מובהק בין תזמון הארוחה האחרונה והרגישות לאינסולין.
לצד הממצאים הללו, מדגישה הדיאטנית הקלינית דסטיני מודי שווריאציות ברמות הסוכר אחרי הארוחות הן חלק טבעי מתהליך העיכול והחילוף חומרים. לדבריה, אין מקום לחשש יתר מעיתוי הארוחות עבור רוב האנשים הבריאים – אלא במקרה של בעיות מטבוליות קיימות (כגון סוכרת סוג 2).
עם זאת, צריכת מזונות עשירים בסיבים תזונתיים ודלים בדגנים מעובדים וסוכרים יכולה להועיל לכולנו – לסייע בשמירה על רמות סוכר יציבות, להימנע מתחושת רעב מהירה ועייפות אחרי הארוחה, ולשמור על בריאות יציבה בטווח הארוך.
לסיכום: אכילה מאוחרת בלילה עשויה להשפיע לרעה על ויסות הסוכר בדם, גם אם אתם בריאים. רצוי להקפיד על זמני ארוחות סדירים, לאכול מוקדם יותר בערב ולבחור מזון עשיר בסיבים – כי לפעמים, הזמן שבו אנחנו בוחרים לאכול חשוב לא פחות מאשר מה שמונח אצלנו על הצלחת.
מקור:
Diaz-Rizzolo DA et al. Late eating is associated with poor glucose tolerance, independent of body weight, fat mass, energy intake and diet composition in prediabetes or early onset type 2 diabetes. Nutr Diabetes. 2024;14(1):90
0 תגובות