כמו אש בשדה קוצים, כמו לבה רותחת בהר געש איסלנדי, או כל דימוי אחר שתבחרו - לא ייטיב לתאר את האנרגיות המתפרצות וההווי בתוכניות החברתיות ובתחרויות השונות בקעמפים שבעולם הישיבות.
לצד הגיבוש המשפחתי שבקעמפ, והשינוי מסדרי הישיבה הרגילים, עומד הקעמפ על התוכניות החברתיות המשתנות בכל שנה. רעיונות שונים ומשונים היישר ממוחם הקודח של מארגני הקעמפ, שנגמרים בשאגות שמחה ובחורים רטובים מזיעה.
התוכניות והתחרויות מחברות בין הבחורים, מגלות כישרונות חבויים, ומוציאות את המיטב מהבחורים, שמחכים לתוכניות בקעמפ בכל שנה מחדש.
כדי להבין את היקף ההשקעה וההכנה של תוכניות שכאלה, פנינו אל י', אחד ממארגני הקעמפ של ישיבה חשובה בצפון ומפיק תוכנית המוזיקה באותה ישיבה, שבשיחה עם 'כיכר השבת' פורס את מכלול ההכנות והעבודות לקראת תוכנית חברתית מוצלחת, כדי שכלל הבחורים ייהנו בה והיא תיזכר בישיבה לדורות.
"ראשית", הוא מספר, "מדובר בעלות של עשרות אלפי שקלים לערב התוכנית, שהוא מבחינתנו פסגת הקעמפ - ולכן נשקיע בו את מיטב כספנו". ההוצאה מתחלקת בין ההוצאות על התזמורת - שתהיה ברמה, על השופטים שבאים לערב שלם, ועל הלוגיסטיקה והציוד בשטח - הגברה ומסכים.
י' מכניס אותנו אל מאחורי הקלעים של ההכנות לתוכנית, שלדבריו דורשת עבודת הכנה ממושכת ומושקעת, במשך שבועות לפני הקעמפ. כאשר העבודה וההכנות מתחלקים לכמה חלקים:
1. לתכנן את האירוע בשעות ודקות: תוכנית שכזו לוקחת בין 3 וחצי ל-5 שעות ויותר, ולרוב נגמרת בשעות הקטנות של הלילה. כדי שהבחורים יהיו מחוברים ומרוכזים, חובה שהעסק יתקתק ולא יימרח. מה גם, שפסגת הערב - ההכרזה על זהות המנצח/ים - מתרחשת אל תוך הלילה וחייבים שהבחורים יישארו עם אנרגיות עד לקו הסיום.
לכן, זמן רב מראש מתכננים כמה זמן יקבל כל מתמודד, כמה זמן ידברו השופטים, ובאיזה שעה כל דבר יקרה. כדי שהתוכנית לא תאבד את האפקט והבחורים יגיעו לסוף התוכנית עם טעם טוב. בנוסף, ההפקה דואגת לשלב תוך כדי, קטעי מעבר או גימיקים משעשעים - כדי לשמור על הקהל אנרגטי ורענן.
2. לדאוג לשופטים מתאימים: מעבר לצורך שרמת השופטים תעבור את אישור רבני הישיבה, יש צורך במגוון שופטים בעלי סגנונות שונים וזוויות שונות. כך למשל בתחרות מוזיקה נראה מלחין ומעבד לצד זמר, חסידי לצד ים תיכוני וכן הלאה. והעבודה היא לשבץ את האנשים המתאימים.
3. עבודה על המסכים: פרק נוסף בעבודה זה הכנת המסכים שמאחורי המתמודדים, שזה אומר הלוגו של התחרות, וההנפשות על המסך, ורקעים מתאימים ומתחלפים. ואם יורדים לפרטים, ישנה עבודה להתאים את הכיתוב על המסך לכל מתמודד שעולה, שיהיה כתוב מה הוא הולך לבצע ועם מי וכדומה.
כל זאת מלבד העבודה וההפקה בזמן אמת, לדאוג ש'הכל יתקתק', זמן עליית מועמדים, תגובות השופטים, הרקעים וההנפשות על מסכי הענק שבגב הבמה, עד לרגע הגדול: גמר התוכנית והכרזת הזוכה/ים.
האמן והיוצר עדי רן, שמככב בשנים האחרונות בתחרויות המוזיקה בקעמפים, מספר ל'כיכר השבת': "בשנים האחרונות יוצא לי להופיע בקעמפים של בין הזמנים, בשילוב עם כהונת שופט בתחרויות הזמר שהפכו למיזם נפוץ".
לדבריו, "ההתלהבות של הבחורים והשמחה מרקיעת השחקים של בני הישיבות היא הרושם החזק ביותר שלי מאירועים אלה". עדי מתאר את החוויה בתחרויות שירה בהן הוא משתתף: "החברה פשוט שואגים ושרים בגרון ניחר עם חבריהם המתחרים ונציגיהם בתחרות".
כשאנו שואלים את עדי על התרשמותו מהרמה של התוכניות, בקולו של עדי נשזרת התרגשות: "הרמה? פעמים רבות אני חושב שאפשר היה להביא את המצלמות והמיקרופונים של הרדיו, ולקבל תכנית מוצלחת לא פחות מזו המשודרת".
עדי מוסיף ומתאר את התרשמותו מהבחורים בתוכניות בהם השתתף: "מורגש גם שמנוע השמחה שם הוא לימוד התורה של הבחורים ובהזדהות המופלאה שלהם עם שירי האמונה המגוונים, אני למדתי מזה המון". עדי חושף מעט מרגשותיו כלפי הבחורים ומספר: "אני מרגיש קשור בעבותות האהבה עם הצעירים המוארים הללו".
עדי מספק לנו אספקט מעניין מזווית ראייתו על עולם הישיבות. לדבריו הוא "חווה את אהדה עצומה של הבחורים לרבי נחמן. דברים שלא היו בעבר. פעם, באותם מקומות סילקו בחורים מהישיבה שנסעו לאומן ועכשיו זה נראה שגם הרבנים הולכים ומגלים סימנים חיוביים מאד כלפי העניין". לסיום מסכם עדי במשפט אופטימי: "החיים יפים הגאולה בפתח".
שוחחנו גם עם המוזיקאי והמעבד מוישי רוט שנכח השנה במספר קעמפים כשופט בתחרויות מוזיקה שונות, וניאות לשתף עם קוראי 'כיכר השבת' מזווית ראייתו.
"ראשית" הוא אומר, "אני רואה שהרמה כל הזמן עולה, וממש משתדרגת משנה לשנה. ההשקעה בתוכניות ובתכנים בעיקר ולא רק בתפאורה, הולכת ומשביחה. אם בשנים הראשונות זה היה תחרויות פשוטות שבחורים עולים ושרים, לאט לאט זה השתדרג ל'תחרויות מלחינים' ועוד".
רוט שכאמור השתתף במספר קעמפים משתף מהתרשמותו: "כחלק מהזינוק ברמה, השנה ישיבת בית מתתיהו עשו בהיכל תרבות בעכו תחרות של מקהלות, ועלו 5 או 6 מקהלות, כאשר מכל וועד היה כמה הרכבים שהתאמנו ועשו קטעים כמו שצריך". לדבריו "זו הייתה ממש השקעה ברמה גבוהה, גם מבחינת התוכן, עם מיתוג של כל הדבר, וכמובן הגברה ותזמורת מאוד מושקעת".
רוט שהופיע כשופט גם בקעמפ של מאור התלמוד וגם בנחלת הלויים, מספר בחצי חיוך כי השיפוט בקעמפ של נחלס' "גרם לעימות רציני בין השופטים בשאלה האם יש מקום עדיין למוזיקה ליטאית או רק החסידית, והם דנו ודשו בנושא בשיתוף הקהל".
רוט משתף כי הוא מופתע לטובה מהדור החדש והצעיר של הבחורים. לדבריו, "עד כמה שחשבתי שהם איכותיים כל פעם אני מגלה כמה הם איכותיים יותר ממה שאני חושב".
מוישי רוט מציין שהשירים והתוכן והיצירות שהיו בקעמפים היו "איכותיים ברמה גבוהה מאוד". רוט מספר כי הוא נהנה מכך ששרו שם דברים ש"אפילו כשאני הייתי ילד זה היה ישן", כלשונו. הבחורים, כך הוא מספר, ביצעו שירים ישנים של פרחי לונדון ודדי גראוכר ואפילו מהשירים הראשוניים של מרדכי בן דוד ופריד, תוך בקיאות גבוהה ומפתיעה.
רוט שמספר על הפתעתו מהדור הצעיר, קובע נחרצות: "אני רואה את זה כדבר טוב משום שכשמתעסקים עם מוזיקה ברמה גבוהה - זה אומר שאנשים בעצמם הם ברמה גבוהה".
הוא מנמק זאת בכך שיש כיום פלטפורמות נגישות לשירים הישנים, בין השאר בספוטיפיי ועוד, וכך כל הדיסקוגרפיה נמצאת ברשת, ולכן החברה ממש שולטים בחומרים ברמה שהם מכירים דברים לפני ולפנים. בניגוד לעבר שהמוזיקה הייתה פחות נגישה.
"ופתאום", הוא אומר, "החברה הצעירים מוכיחים שהם אוהבים מוזיקה איכותית ברמה גבוהה וזה אומר על הרמה שלהם שהיא רמה גבוהה, כי הם יכולים לשמוע רק דברים חדשים ופופ קופצני, אבל הם מכירים וביצעו בקעמפים שירים מלפני 20 שנה ועוד, כמו "שובי השולמית" של יהודה דים ועוד להיטים ישנים, שכל זה מראה שהחברה ברמה גבוהה".
רוט מספר לנו כי בכל קעמפ שהשתתף והופתע מבחירת השירים והבקיאות של הבחורים, הוא ניגש למארגנים ואמר להם: "חברה, אני מופתע מהרמת הבקיאות שלכם בחומרים הטובים, ואם כביכול יצא עליכם שם שאתם "דור של פופ" ושאתם אוהבים רק פופ רדוד וקופצני, ואפילו הזמרים חושבים שזה דור רוצה רק פופ, - החומרים הטובים בקעמפים מוכיחים שזה דור שצורך תרבות איכותית גבוהה מאוד". "החברה צמאים לאיכות, והם לא מתפשרים" הוא מסכם.
אז אחרי שהצצנו אל מאחורי הקלעים של ההפקה והארגון של התוכניות והתחרויות בקעמפים, ושמענו מ'כוכבי הקעמפים' את התרשמותם וחוויותיהם, הגיע הזמן לטעום מהתוכניות השונות בישיבות.
תחרות שירה
התחרות הכי בנאלית והכי אנרגטית שיש. כל בחור ששר - לא משנה זייפן או זמר - זוכה לשאגות עידוד מהקהל שתומך במועמד ללא סייג, עד שעור התוף על סף קריעה..
בקעמפ של ישיבת "נחלת הלויים - חיפה" בקמפוס בני עקיבא בנתניה נערכה תחרות שירה "נחלסטאר", בלווי תזמורתו של האמן והמעבד ישראל סוסנה. על השיפוט: המוזיקאי והמעבד מוישי רוט, הזמר מענדי ווייס, וישראל סוסנה שכיהן גם בכובע שופט.
המוזיקאים אריק דביר, עדי רן, ועמירן דביר השתתפו בתחרות מוזיקלית "קול אקשן" בקעמפ של ישיבת "אור ישראל" בישיבת "כרם ביבנה", יחד עם תזמורתו של רולי מנדלזון.
בקעמפ של ישיבת "קול תורה" בנס הרים, נערכה תחרות שירה "הקול המנצח". על השיפוט: המעבד והמלחין אלי לאופר, הזמר והיוצר משה פלד והמנצח והמעבד יובל סטופל. על הקלידים שמואל יפת.
תחרות מקהלות
בקעמפ של ישיבת 'בית מתתיהו' נערכה השנה תחרות מוזיקלית חדשנית: תחרות מקהלות "קול קובע", בהשתתפות המוזיקאים פנחס ביכלר, מוישי רוט, דייויד טויב, והשדרן דודי איינהורן, בליווי תזמורתו של רולי מנדלזון.
חדי האוזן והמוזיקליים יבחינו כי המקהלה ששרה מחרוזת שבת, משלבת בו זמנית שתי מנגינות שונות לפיוט השבתי 'מנוחה ושמחה'..
תחרות מלחינים
תחרות די נדירה בעולם הישיבות, ובכל שנה מתבצעת בשניים שלושה ישיבות ותו לא. התחרות בהשארת תחרות המלחינים הוותיקה והמסורתית ב"מחנה בני תורה", ממנה יצאו מספר להיטים מוכרים כמו "המלאך", "ברכו" ועוד.
בקעמפ של ישיבת "מאור יצחק" (חמד) שהיה בקמפוס בני עקיבא במושב מירון, נערכה תחרות מלחינים "יוצר הקול" שמה. על השיפוט: המלחין והמוזיקאי אלחנן אלחדד, היוצר חיים אלטמן, והמוזיקאי ואיש רדיו 'קול חי' פסח בא גד.
תחרות נואמים
ז'אנר פופולארי של תחרויות שמעט איבד את זוהרו בשנים האחרונות הוא "תחרות נואמים", במהלכו עולים בחורים המוכשרים בדיבור וריתוק הקהל, ונמדדים ברמתם. לעיתים התחרות תתמקד רק ב'דיבייטים' - עימות בין זוג נואמים, כאשר המשכנע מתוך השניים הוא המנצח.
בישיבת 'בית מתתיהו' נערכה תחרות נואמים. על השיפוט: יוסי שווינגר מנכ"ל המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים בישראל לשעבר, ישראל אלתר גרובייס עורך בעיתון 'משפחה, זליג אורלנסקי מנכ"ל 'יתד נאמן'. וקובי רוזנשטיין. איש התקשורת משה גלסנר הנחה את התוכנית.
גם בקעמפ של ישיבת 'וולפסון' (נתיבות אביעזר) נערכה תחרות נואמים, תחת הכותרת "המילה האחרונה - נאום. עוצמה. ניצחון". חברי ועדת השיפוט היו: חבר הכנסת לשעבר יצחק פינדרוס, שמוליק גרינברג ראש עיריית בית שמש, שלמה קוק עורך עיתון 'בקהילה' ואריה זיסמן עורך החדשות בעיתון 'יתד נאמן'.
תחרות פאנלים
ז'אנר נוסף שהיה להיט בשנים האחרונות בקעמפים וחווה ירידה השנה, הוא "תחרות פאנלים", כאשר יושבים מספר בחורים סביב שולחן מהודר המזכיר את האולפנים, ומתווכחים על נושאים שונים.
בקעמפ של ישיבת 'יסודות' נערכה תחרות פאנלים תחת הכותרת "הקרב על התודעה". על השיפוט: אנשי התקשורת יעקב גרודקה ונתן משי מרדיו 'קול ברמה' והשדרן יהודה שוקרון מרדיו 'קול חי'.
תחרות כישרונות
ז'אנר תחרויות חדש שנכנס בשנים האחרונות, לאחר שמוצו שלל התחרויות הוותיקות. במסגרת התחרות עולם בחורים בשלל גילאים ומציגים את הכישרונות שלהם קבל עם וישיבה.
בתוכנית "ישיבישער טאלנט" בקעמפ של ישיבת "מאור יצחק" (חמד) הוצגו שלל כישרונות, ממיטב הכישרונות בהם התברכה הישיבה, ביניהם: רקדנים, קוסם, סטנדאפיסט, זמר, ואפילו כישרון בקובייה הונגרית.
הבאנו לכם טעימה מהבחורים המוכשרים המנגנים להפליא, בא נראה אם תזהו את השירים..
בקעמפ של ישיבת "באר יצחק" בקמפוס בנחלים נערכה תחרות כישרונות "ישיביש טאלנט", (בדומה לשם התחרות בישיבה הקודמת..), בהנחיית יוסי עבדו שלנו, שניהל את התוכנית בטוב טעם והצליח לעלות חיוך על פניהם של הבחורים. על השיפוט: רבני הישיבה.
הופעות
בישיבות רבות פסגת הקעמפ היא הופעה חיצונית של אמנים וזמרים בעלי שם, כך במשך כמה שעות נעים הבחורים בין דביקות ורגש ב'זיץ' מיוחד לבין הרקדה אנרגטית ומקפיצה.
כך למשל, הזמר יידל ורדיגר, הופיע עם מיטב הלהיטים בפני בחורי ישיבת "וולפסון" (נתיבות אביעזר) בקמפוס שעלבים. וורדיגר הופיע יחד עם שמחה בירנהאק בליווי של שמחה אברמצ'יק ותזמורתו.
בחרנו עבורכם טעימות מהנות מהופעות אלו, כל אלה ועוד תוכלו למצוא כאן ב'כיכר השבת' במדור המוזיקלי 'זינגער' של השבועות האחרונים.
הזמר האמריקאי, בערי וועבר, שנחת בארץ לסבב הופעות, הופיע בפני תלמידי ישיבת "אור אלחנן". את וועבר ליווה ברוך קמינצקי ותזמורתו.
קולולם
לעולם המוזיקה גוונים רבים ואופציות שונות, ואחת התוכניות שפרצה בשנים האחרונות זוהי ה"קולולם" על שלל השמות וההטיות שניתנו ל'שירת המונים'. גם בקעמפים נוהגים לשלב 'קולולמ'ים בהופעות.
כמו שהוזכר, המוזיקאי והמעבד מוישי רוט שהופיע עם להקתו בקעמפ של ישיבת "מאור התלמוד" בכפר פינס, ערך עם תלמידי הישיבה קולולם על השיר "מובדלים" של מרדכי בן דוד. הפרויקט צולם ויצא לאור בתקופה הקרובה, כך על פי רוט בשיחה ל'כיכר השבת'.
בישיבת 'רינה של תורה' כרמיאל נערכה תכנית קולולם 'שירושיר' מיוחדת עם המוזיקאי והמעבד ישראל סוסנה ומנדי וייס. התוכנית נערכה באודיטוריום 'יד ושם' אחרי סיור במוזיאון השואה. המפיק מבטיח קליפ מרגש במיוחד שיקשר את הימים הנוראים עם מוטיבים מימי השואה.
בקעמפ של ישיבת "תורת זאב" - סולובייצ'יק נערכה תכנית קולולם 'שירושיר' מיוחדת עם המוזיקאי והמעבד ישראל סוסנה והזמר משה דוד וייסמנדל.
טריוויה
ז'אנר נוסף של הפעלות שנפוץ מאוד בעולם הקעמפים הוא תוכניות הטריוויה - קליקרים בלע"ז. מלבד מכלול השאלות הבנאליות הקיים בכל תוכנית טריוויה כמו "כמה שניות ביממה" וכדומה - המאתגר את הבחורים ולפתע מתגלים המוכשרים והידענים שבישיבה, בכל ישיבה מייחדים פרק שאלות פנימיות, העוסק בהיסטוריה של הישיבה לצד ההווה וכל מה שחם בישיבה.
בנוסף, ישיבות רבות משלבות בתוכנית סקרים פנימיים הנוגעים לנושאים טעונים בישיבה - כאשר זו ההזדמנות והפלטפורמה לשמוע את דעת הקהל. לעיתים יהיו אלו שאלות שנועדו להתסיס את הבחורים, ולעיתים אלו שאלות שנועדו לרמוז דווקא לצוות הישיבה על דרישות / דעות בקרב הבחורים - שיש להתייחס אליהן.
בישיבות רבות, נערכו השנה תוכניות טריוויה, ביניהם: סלבודקא, תורה בתפארתה (עם סקרים פנימיים - בין השאר - בנושא ה'חיזוק' וכן מספר הבחורים בשיעור א' - בתיעודים המצורפים למטה), אורחות תורה, קול יעקב ועוד. על הצד האומנותי: חזקי רייך ו"מלחמת מוחות".
תוכניות חברה
לצד שלל התוכניות וההפעלות, ישנן ישיבות שבוחרות לעשות גם תוכניות חברה מאולתרות וחסכוניות - אך מהנות מאוד, כמו למשל תחרויות כדורגל, פנטומימה, תחרות שפיכת מים (כמו בתיעוד המצורף מהקעמפ של ישיבת "בית מאיר"..), ועוד ועוד.
הצגה "פנים ישיבתית"
בישיבות רבות עלתה השנה הצגה בשם "מחזה סוף זמן" - מופע חי אומנותי ומקצועי, על הבמה שנוגע בהווי החברתי של הבחורים בסצנות מדויקות מעולם הישיבות. בהצגה דובר על חברות אמת, על לחץ חברתי, על אמת מול זיוף, ועל הכרה עצמית ועוד.
מאיר, בחור שההצגה עלתה בקעמפ בישיבתו מספר ל'כיכר השבת': "המחזה מראה את העולם של בחורי ישיבה - מבפנים, את כל הלחץ של "שוק החדרים", מי עם מי, מי נחשב, מי נשאר בחוץ. ההצגה הציגה את 'יהודה', בחור שמנסה בכל הכוח להרגיש חלק, ומוכן בשביל זה לוותר אפילו על החברות האמיתית שלו עם דוד, החברותא שלו. ולאט לאט אתה רואה איך השאיפה להשתייך מובילה אותו להיכנס לחיים של זיופים, העתקות, ואפילו לרמות אחרים – עד שהוא בעצמו כבר לא יודע מי הוא ומה האמת שלו".
מאיר מספר כי "מה שמאוד תפס את הבחורים בהצגה, היא הנקודה שזה לא רק שיחה על ישיבה – זה על החיים בכלל. איך אנחנו לפעמים מתפשרים על החברות ועל הערכים שלנו רק כדי להרגיש שייכים. והכי חזק היה לראות את הרגעים שבהם 'יהודה' מתעורר ומבין שהוא איבד את עצמו, ודווקא משם מתחיל הוא למצוא מחדש את הכוח להתחבר לעצמו, לחזור ללימוד ולחברות האמיתית".
מארגני הקעמפים מספרים ל'כיכר השבת' כי התכנים העמוקים בהצגה עוררו אצל הבחורים הרבה מחשבה ושיח שנמשך לתוך הלילה ודיונים עם רבני הישיבה.
מחזה סוף זמן הופק ע"י איש החינוך הרב משה קרביץ, ועלה השנה ברוב הקעמפים של עולם הישיבות - וולפסון, מאור יצחק - חמד, באר התורה, סלבודקא, תורה בתפארתה, קריית מלך, אורחות תורה ועוד.
תודה מיוחדת לכלל מארגני הקעמפים, אנשי ההפקה ותעשיית המוזיקה, ובחורי הישיבות על סיועם בהכנת הכתבה.
0 תגובות