כנשים, כמעט מדי יום אנו עסוקות בהתמודדות עם הטחת אמירות ואמיתות קשות, ואחר כך בריפוי האפקט שנלווה להן. לכאורה, מדובר בדבר בריא, לשחרר ולפרוק, נכון? אבל מה קורה כאשר את נשואה לבעל שמתעב סכסוכים ואינו אוהב לדון בבעיות? איך פותרים קונפליקטים כאשר הפרטנר שלך נוטה לטאטא הכל מתחת לשטיח ולהדחיק?
הכיני את עצמך לפני העימות
עצה גאונית ששמענו מיועצת ההעצמה והמטפלת הזוגית קאתי קפרינו: "מצאי דרך לנטרל / לנהל את הרגשות שלך לפני העימות". אולי תתרגלי נשימות, אולי תכתבי על דף את התסכולים שלך. פשוט עשי מה שנדרש ממך כדי לשבת בנחת עם עצמך ולחשוב על דברים, ולא לרוץ ולהטיח. "העריכי בזהירות את המחשבות והרגשות שלך, ונסי לזהות את הבעיה האמיתית", היא מייעצת. "נסי להפטר מכל הגורמים המשיקים, הרגשות והסוגיות שאינם רלוונטיים או חיוניים לדיון. אז תגיעי להבנה איך הכי טוב לגשת אליו ותכיני את הדברים אותם את הולכת להגיד, בפירוט."
בסדר, אז הוא כל הזמן שוכח לפנות את הזבל, משאיר אותך להתמודד עם בלגן בבית בשש בבוקר, או אולי הוא מבשל את ארוחת הערב שלו בלי לשאול אותך אם את רעבה. האם זה משום שהוא נרקיסיסט חסר תקנה, בלתי ניתן לשינוי? או שזה בגלל שהוא מוצף, מהורהר ועבר עליו יום מאתגר? ואולי בכלל הוא חושש לגשת אלייך אחרי יום העבודה ולא רוצה להטריד אותך ולקחת את הסיכון שתבקשי ממנו שיניח לך לנפשך? מה את באמת צריכה ממנו?
אם השכחה שלו גורמת לך לדאגה, הוא לא חושב על הצרכים שלך ואינו מעריך את היכולות שלך, אמרי את זה בלי להאשים או לבייש. מומחים כמו קפרינו מייעצים לך, בנוסף, להציע לו גם פתרונות פוטנציאליים. (אולי הוא יקבע את השעה הקבועה ביום בה יפנה את האשפה?) לא משנה מה המצב, הכנה שיטתית תגרום לך להרגיש יותר בשליטה כאשר את מציפה בעיות.
התחשבי בעבר שלו
את רודפת ומנסה לדלות פרטים, והוא מסתיר, ושוב, ואתם הולכים סחור סחור. האם עצרת רגע כדי לשקול ממה השותף שלך באמת בורח? במקרים מסוימים, טראומה בעבר של מישהו יכולה להוביל אותו לחשוש מכל עימות קטנטן אשר עלול להוביל לריב לא נעים כלל וכלל.
כפי שהפסיכולוג ד"ר ג'וזף מ. קארבר מסביר: "הוא לא בורח מהבעיות הפשוטות. הוא בורח מהתוצאות אשר נמצאות בדמיון שלו". קארבר מציע דוגמה: מטופל לשעבר השתכנע שהוא גרם להתקף לב של אביו כי זה קרה בזמן שהוא היה נער מורד במיוחד. הוא האשים את עצמו, מעולם לא סגר את הפינה הזו וקישר קרבות גדולים לנטישה וטרגדיה.
"מהרקע שלך, את יודעת שאפשר לדון בנושאים, להעריך, לפתור, והקשר נמשך", כותב קארבר. "בן הזוג שלך לא מרגיש מספיק ביטחון ביחסים. אבל בעזרת הפעולות שלך (כמו: להשאר רגועה במהלך הטיעונים, באופן קבוע, גם כאשר את מעלה את הבעיות הקשות) את יכולה להוכיח לו כי זיקוקים קלים במערכת הזוגית לא גורמים להרס טוטאלי." זכרי: מה שאת מחשיבה כשחרור קיטור, יכול להצטייר כאש שורפת למישהו אחר.
זכרי היטב כי למילים יש כוח
לפעמים ההבדל בין דיון פשוט לבין טיעון קשה והרסני, קשור לשפה שבה אנו משתמשים כאשר אנו נלחמים. לביטויים כמו "אתה תמיד", "אתה אף פעם לא ..." ו"למה אתה ...?" אין מקום בנישואים מאושרים, אומרים מומחים. איום לעזוב, הצהרות בקול רם כי לא קיים חשש מגירושים ושימוש בסרקזם ובבוז, הם כולם סימנים של הידרדרות ביחסים.
מצד שני, כדאי בהחלט לאשר כי אתם נמצאים יחד זה עם זה במשך זמן ושזה בהחלט לא פשוט, ולתבל את הטיעונים שלך באמרות פשוטות כמו "נצליח לעבור את זה". זה יכול לעבוד פלאים. כדי לעצור את הקרב, כותב אחד מיועצי הנישואין: "חסד עוזר. הוא יכול לסלול את הדרך לתיקון ולהזכיר לך כי הקשר שלכם הוא גדול יותר מאשר הטיעון שלך. בנוסף, הומור עוזר. זה יכול לשבור את המתח של הרגע ולספק את ההזדמנות להתחבר מחדש."
יועץ הנישואין ג'ון גוטמן מספק טיפ מהיר כדי להפחית את המאבק? הפכי אותו לבדיחה (ללא סרקזם). תני מחמאה או הראי חיבה. קחי אחריות. הפגיני הבנה. כפי שאמר אחד מיועצי הנישואים: "תגידי למה את מתכוונת, אבל אל תגידי את זה". טוב, בזה אנחנו בטוח אלופות.
