הבן שלי בשידוכים: מה עובר עליו?

כל מגזר וכל גיל מביא אתו את התובנות שלו, את החינוך שהוא קיבל מבית הוריו ו/או מבית מדרשו, וכמובן את האישיות שלו. איך שלא נסתכל על הנושא או על אוכלוסייה זו או אחרת נושא בחירת בת זוג היא "צומת" החלטות לא קלה,לא פשוטה, ומורכבת מאוד.

לכל אדם יש לו צמתי החלטות מורכבים בחיים, כמדומני שבחירת בן או בת זוג זו אחת הצמתים המורכבים והקשים בחיים. החלטה גורלית זו היא מעין שותפות נצחית, מי מאיתנו יהיה מוכן לקחת שותף עסקי למשך 80 שנה?

וכאן העסק מורכב הרבה יותר, במקרה של שידוך והתקשרות יש גם את כל האלמנטים הרגשיים, את כל ה"עומסים" שאנחנו סוחבים מבית ההורים, מהקהילה, מהחברה ואת כל האלמנטים האלו אנחנו מובילים לטוב ולמוטב לתוך חיי הנישואין.

אחד הקשיים או הפחדים בבחירת בת הזוג זה הפחד מ"הלא נודע", המשודכים לא יודעים אפילו ממה לפחד או ממה לחשוש. רב הנעלם על הגלוי.

לא אחת אנחנו שומעים בזמן טיפול זוגי את המשפט:" לא אמרו לי שהיא כזו", לא ידעתי שהוא כזה. בני הזוג מופתעים מהשוני העצום בין תקופת החיזור/ההיכרות/השידוכים לבין מה שהם "מקבלים" בפועל בשנים הראשונות לאחר הנישואין
בחורים/גברים צעירים שחיו עד היום עם חבריהם לישיבה, לא הייתה להם הזדמנות לחלוק את זמנן או את ממונם או את רגשותיהם עם מישהו קרוב ויקר לליבו. עד כה הוא לא היה חייב לחלוק את ליבו ו/או את רגשותיו עם שותף לחיים.

עד כה הם יכלו להסתדר או לא להסתדר עם חשבון הבנק הפרטי שלהם, וכעת הם אמורים לתת דין וחשבון לעוד שותפה (וגם למנהל הבנק..)

עד כה הוא היה יכול להעביר לילה שלם במיטה (אם זה לא ליל משמר..)ולישון כמו שצריך, ולפתע הוא אמור לקום בלילה להביא בקבוק/מוצץ /חיתול ועוד.. עד כה הדיבורים בינו לבין החברים שלו על סוגיה זו או אחרת או על איזה רכב הוא חפץ לקנות , ולפתע השפה שלו מתחילה להיות שפה רגשית :" אני אוהב.." " אני מרגיש.." "אשמח אם..", "רציתי לבקש אם לא קשה לך " ועוד..

עד כה הוא היה יכול להחליף חדר בישיבה או לשכור דירה אחרת עם השותף לא נראה לו, וכעת מה יעשה? יתחיל להחליף דירה אם היא לא בישלה לו בדיוק את האוכל שהיה רגיל מאימא שלו ? הוא יחליף בית כי התינוקת קמה להם כל לילה מספר פעמים?

להיכנס לתקופת שידוכים זה לצאת מהסביבה הטבעית והמוכרת והחממה שהיה רגיל בה עשרות שנים , ולהתחיל להגיע למחוזות לא כל כך מוכרים, למחוזות ש"מילה" אחת לא במקום אתה יכול להפיל את כל "העסק" או יותר נכון את כל השידוך, ולזה הוא לא התרגל, בשידוך הוא לא יכול לומר:" לא התכוונתי לזה אלא למשהו אחר פתאום "מוות וחיים ביד הלשון" מתחיל להיות מוחשי וממשי.

ביציאה לשידוכים צריך להתחיל להקפיד על הופעה (מה יש? מה לא בסדר להגיע עם חולצה בחוץ או עם נעליים לא מצוחצחות שלא נדבר על סנדלים) מה אני צריך להתאמן על כל מילה כמו לפני נאום או "שיעור כללי"?

הבחור חושש: איך אני אתחיל לפתח שיחה? על מה אני אדבר? אינני מכיר את עולמם של הנשים ולא את נושאי שיחתן, צורת וסגנון דיבורם שונה משל הגברים, ואם כן למה לי להיכנס לכל ה"ברוך" הזה?! רוצים שאפגש עם בחורה ואשוחח איתה שלוש שעות ולי אין מה לומר יותר מזה שקוראים לי כך וכך ולמדתי במקום כזה וכזה, וזה לוקח בדיוק 10 שניות, ומה אעשה עוד שעתיים וחמישים ותשע דקות וחמישים שניות?

כמה פעמים אוכל לומר לה את שמי ומקום לימודי?

תקופת השידוכים היא תקופה מורכבת זו תקופה מבלבלת, ובעיקר לא מוגבלת בזמן. ייתכן שימצא במהירות את ה"חצי השני" שלו, ויכול להיות שייקח כמה שנים עד שהוא יסגור שידוך. כל מי שחווה כישלונות בשידוך עלול לחשוש שלעולם לא ימצא את הנפש התאומה שלו.

לא מעט בחורים מגיעים למצב שהדימוי העצמי שלו מגיע לשפל, והוא חושב לעצמו: "אולי לא אתחתן אף פעם".המצב הזה הוא אחד האויבים המסוכנים לבחורים בשידוכים. דכדוך נפשי, חוסר מצב רוח, תסכול ואכזבה עלולים להשפיע גם על התנהלות הפגישה עצמה.צריך לדעת שכולם עוברים את התקופה המורכבת הזו, וה' הטוב מצליח אותנו .

הכותב הוא : ד"ר לפסיכולוגיה . מרצה להעצמת זוגיות, פסיכותרפיסט, להארות או תגובות ניתן לפנות : jacober56@gmail.com