לאחרונה אנו מוצאים יותר ויותר משפחות שמפרקות את החבילה ולא רק מטעמים אשר הוזכרו. כיום יש משפחות חרדיות רבות אשר בוחרות לפרק את החבילה ולו מהטעם של חוסר שביעות רצון מבן הזוג .
כאשר אישה חרדית מתגרשת, מי שלוקח עליה "אחריות" זאת המשפחה שלה אשר מצויה "בניגוד עניינים" עצום ובקונפליקט מתמיד כאשר מחד משפחתה של האישה רוצים בעבור ביתם את הטוב ביותר ומנגד גם הם מתמודדים עם מצב לא פשוט הן בגלל תפיסת העולם החברתית והן בעקבות ההשלכות החברתיות אשר משפיעות על כל המשפחה.
ומשכך גם מצד המשפחה מונפת אצבע מאשימה כלפי אותה גברת שעל פי רוב חוותה מערכת נישואין קשה והיא נאלצת לספוג את כעסם של יקירה על ובעקבות הבחירה שעשתה.
מאחר והחברה החרדית תופסת גירושין ככישלון הרי שמן הכרח שיש דחייה חברתית מאוד קשה ונשים חרדיות שבחרו להתגרש ואפילו נשים שהגירושין נכפו עליהן חשות תחושה נוראית של ניכור ומידור.
לראשונה מצינו בתנ"ך את הגירושין של יוכבד ועמרם אביו ואימו של משה רבנו. הסיבה שבעטיה התחוללו גירושין אילו הייתה מהטעם שעמרם ביקש לעצור את הילודה מאחר וכל הבן הילוד- הומת. גם הצעד (האמיץ) של עמרם לא התקבל בברכה וביתו מרים מתחה עליו ביקורת קשה וטענה כי עם התנהלותו הוא גוזר כליה הן על הזכרים והן על הנקבות.
לא אחת שמעתי על מקרים של נשים חרדיות גרושות אשר נתבקשו לעזוב את העיר או פוטרו ממקום עבודתן במיוחד כאשר מדובר בעבודה במוסד חינוכי חרדי. נשים רבות אשר עד לפני הגירושין היו מעורות בקהילה והיו מוקפות בחברות פתאום מוצאות עצמן לבד. התחושה הכללית היא "שזה עלול להיות מדבק... " ולכן מתרחקים.
כאשר אני מתבוננת מהצד על החברה החרדית בהקשר של גירושין אני מגיעה למסקנה המתבקשת כי בחברה החרדית אין מקום למשפחה חד הורית ולו בגלל המבנה המיוחד של החברה.
החברה החרדית היא חברה מאוד קולקטיבית, קהילתית ומסודרת הכל מאוד מוגדר ומסודר. משפחה חד הורית יוצרת משהו אחר, חריג והחברה החרדית לא אוהבת לקבל שינויים ויש אמירה ברורה של רבים מבעלי הסמכות כי הגירושין אינם חלק מן הרפרטואר המקובל והנסבל במרחב החרדי. ומשכך בצד חיזוק המודעוּת לקלקול שבגירושין, מופעלים "מכשירי-פיקוח" חברתיים שמטרתם להחליש את הגרושים כתוצאה ממנגנונים אילו מוצאות עצמן אמהות חד הוריות חרדיות מוקעות חברתית.
על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‏ בשנת 2005 היו בישראל 93,000 משפחות "חד הוריות" עם ילדים עד גיל 17. 91% מההורים היחידים היו אמהות.
אם חשבנו שלהיות אם חד הורית זה לא פשוט אזי הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר באישה חרדית .
ואולם לכל מטבע יש שני צדדים. כיום גם המדינה מבינה שלהיות חד הורי זה אתגר לא פשוט ומשכך נחקקו חוקים והותקנו תקנות כדי לסייע. באחדים מחוקי מדינת ישראל ניתנות הקלות והטבות ל"משפחה שבראשה הורה עצמאי", מתוך הכרה בקושי לקיים משפחה כזו יחסית לקיומה של משפחה רגילה.
בסקירה קצרה מצינו את "חוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי"‏ המעניק להורה קדימות בהכשרה מקצועית ובקבלת ילדיו למעון יום, זכות להלוואה מוגדלת מאת המדינה או מטעמה לצורכי דיור. כמו גם "חוק הביטוח הלאומי" המעניק מענק בגין כל ילד ב"משפחה שבראשה הורה עצמאי" לקראת תחילתה של שנת הלימודים. גם "חוק הבטחת הכנסה" מבטיח תשלומי הבטחת הכנסה מוגדלים ל"משפחה שבראשה הורה עצמאי". "וחוק דמי מחלה" מעניק להורה עצמאי (יחיד) זכות מוגדלת להיעדרות בשל מחלת ילד.
אם עד כה סברנו כי הגירושין בחברה החרדית כמעט ולא בנמצא הרי שקבוצות התמיכה לנשים חרדיות גרושות אשר נפתחות חדשות לבקרים ומקלטים יעודים לנשים חרדיות מוכות מראים לנו אחרת. חשוב שנזכור להיות רגישים כלפי הזולת כי מתוך ניסיוני כעורכת דין העוסקת בתחום דיני המשפחה זה קורה גם במשפחות הכי טובות.
שנזכה לראות תמיד את מעלות חברינו ולא את חסרונו.
הכותבת הינה עו"ד העוסקת בתחום דיני המשפחה. אין באמור יעוץ משפטי או תחליף לו .
]]>
