הליך גישור: מרפד לילד את טראומת הפרידה

הורים בתהליך גירושין דואגים כיצד ימזערו את הנזקים שהילדים חווים כתוצאה מהפרידה. עם זאת, הם עצמם נתונים במצב רגשי שביר ואינם מסוגלים להציע תמיכה לילדם - בשביל זה קיים הליך גישור (משפחה)

דבורי חדרי | כיכר השבת |
סערת הרגשות בה בני הזוג נמצאים, הכעס, התסכול והשבר הגדול אותו הם חווים לצד התמודדות עם מערכת לחצים, גורמים לכך שדווקא בתקופה הכי קריטית בתפקודו כהורה הוא נותר חסר כוחות מול ילד הנמצא במצוקה.

למרות שלא מדובר בעניין נדיר, פרידת ההורים תיחווה אצל הילד כקריסה והתמוטטות של כל מה שתפס עד היום כיציב ובטוח. מחקרים שחקרו את השפעות הגירושין על הילדים מצאו כי כשהילדים מתבגרים, הם נוטים לסבול מקשיים רגשיים-תפקודים בבואם ליצור מערכות יחסים משל עצמם.

גירושין בתהליך של גישור מייצרים "מודל של אחריות". למה אחריות? מאחר והנחת המוצא היא שהורים יכולים בעזרת תמיכה והדרכה מתאימה להיות מסוגלים לעבור תקופה לא קלה זו, ועדיין להציע מענה הורי אחראי.

לעומת התהליך המשפטי בו נידונים נושאים מוגדרים כגון מזונות רכוש והסדרי ראיה, בתהליך הגישור מתאפשר מרחב לדיון בנושא הילדים, ונידונים היבטים קריטיים לחייהם של הילדים תוך מתן אפשרות לקבלת החלטות אחראית.

קיימים היבטים רבים הקשורים לתמיכה בילדים, אך כדאי להתמקד בשתי הבנות מרכזיות וחשובות:

1. הבנת תגובות הילד

גם אם נתאמץ, קשה להימנע מכך שהילדים נמצאים בחוויה של כאוס משפחתי כאשר הקונפליקט הזוגי נמצא בשיאו. עוד בתקופת טרום-הגירושין הילד מרגיש שקורים דברים, אבל עדיין לא מסוגל לתת להם שם והסבר. גם באותה תקופת ביניים בהם הזוג נמצא בתוך הליך הגירושין והבית מתפקד עדיין כבית אחד נצפה לתגובות וסימפטומים ונוכל לראות כי הילדים יגיבו במספר דפוסים אפשריים:

א. התנהלות לכאורה המקבלת ומבינה את הפרידה: "דווקא יותר טוב לכם ככה נמאס כבר מהמריבות שלכם" - ביטוי של הכחשה, לא להיפגש עם המציאות הקשה והימנעות מרגשות של איום וכאב.

ב. "זה בגללי! אני מבטיח להיות בסדר" - אשמה, ניסיון לתווך בין ההורים.

ג. "את אשמה", "אתה אשם", "לא אכפת לכם ממני" - תוקפנות, כעס רב וניסיון לשלוט בתוצאות הסכסוך.

ד. ייאוש, דיכאון, תופעות גופניות, מופנמות - בלבול וחוסר אונים, ניסיון להתנתק מהמציאות הלא צפויה.

ד. השלמה וקבלה - היעד הסופי שאליו אנו חותרים להגיע. עם זאת, בדרך כלל עובר זמן הסתגלות רב עד שמגיעים לשם.

2. הבנת מימד הזמן בהיערכות ותכנון צורכי הילדים

קיימת חשיבות רבה לערוך הבחנה בין שלוש תקופות מהותיות בתוך תהליך הגירושין. רוב הזוגות שהחליטו להתגרש מקיימים הליך בין אם גישורי ובין אם משפטי כאשר ההחלטות המהותיות מתייחסות לתקופת זמן אחת בלבד, והיא התקופה שלאחר הגירושין ובהתייחס אליה נידונים ענייני משמורת, הסדרי ראיה ומזונות.
ברוב המקרים, הליך הגישור יסתיים תוך פרק זמן קצר יותר משמעותית מההליך המשפטי וההתדיינות מול בתי המשפט. בתור שכזה, הוא מאפשר צמצום תקופת חוסר הוודאות והסערה בה נמצא כל התא המשפחתי.

קיימת חשיבות רבה למימד הזמן ולהתייחסות לשלוש תקופות מהותיות ומשמעותיות בתקופת הגירושין:

תקופת טרום הגירושין

מרגע קבלת ההחלטה. מדובר במספר חודשים או יותר אך זהו פרק זמן דרמטי הנוגע לשלומם של הילדים שבו האי ודאות מורגשת ומשפיעה באופן ישיר על שלומם של הילדים ועל יכולתם העתידית לצאת ממשבר זה כשהם מחוזקים ומסוגלים לפתוח בפרק חדש של חייהם. בתקופה זו יש לתת את הדעת כיצד נידונים עניינים כלכליים, כיצד חולקים מטלות הוריות, כיצד מנהלים שיחות זוגיות כאשר האמוציות סוערות וכיצד משתמשים במערכות תמיכה. כמו כן יש חשיבות רבה לשאלה כיצד נוקטים פעולות בסיסיות תומכות. כל הורה בנפרד עם הילדים.

לרוב, סוגיות אלו לא נידונות בהליך משפטי רגיל ולא ניתנת הדעת עליו. רוב הזוגות המתגרשים חוצים תקופת טרום גירושין זו מתוך כוח האינרציה ומתמודדים בתנועה עם הקשיים העולים. ושוב זוגות המתגרשים בהליך גישורי ימצאו את ההליך כמאפשר דיון בנושאים אלה וכן יימצאו תקופה זו קצרה יותר משמעותית לעומת זוגות המתגרשים בהליך משפטי.

התקופה הראשונה לאחר הגירושין

כיצד מתבצעת הפרידה הפיזית. האם הורה אחד עוזב את הבית האם כל התא המשפחתי משנה מגורים וכיצד זה מתבצע. הילד אמור להסתגל למגורים חדשים סביבה חדש. בשלב זה מתחילים להתייצב דפוסי שגרה חדשים בעקבות הסדרי הראייה. כיצד עוזרים לילד להסתגל למעברים בין שני בתים. כניסה של בני זוג של ההורים במידה ויש. כיצד מיישמים תקשורת הורית מיטיבה שאינה משתמשת בילד להעברת מסרים. כיצד מייצרים מערכות תמיכה משפחתיות, חינוכיות וטיפוליות עבור הילד לשם צליחת תקופה ההסתגלות. זוגות אשר הצליחו לייצר תזוזה בתוך ההליך הגישורי משפה של מלחמה לשפה של דיאלוג יטיבו לדון בנושאים אלה ביתר הצלחה.

יצירת מנגנוני תקשורת והסכמה לטיפול בסכסוכים עתידים

הורים רבים מבינים לראשונה את המשמעות הפרקטית של המשפט אותו שומע מהם הילד כי ממנו הם אינם מתגרשים. על אף הגירושין בני הזוג מחויבים להמשיך לשתף פעולה בתיאום הורי מלא לטובתו של הילד ומעצם היותם שני בני אדם שונים כל שכן כשקיימים משקעים רגשיים כבדים כתוצאה מהפרידה , הם נאלצים לקבל החלטות משותפות הנוגעות לילד תוך כדי שהם חלוקים לגבי הדרך. גישור לגירושין מאפשר לבני הזוג לייצר מנגנוני הסכמה עתידיים כיצד לפתור סכסוכים אלה ולהימנע מהמשך התדיינות סיזיפי וקשה מול בתי המשפט גם לאחר שהושג הסכם. מנגנוני הסכמה אלה מגוונים ומותאמים לכל זוג באופן אישי.

לסיכום

תקופת הגירושין היא תקופה משברית עבור הילדים ומייצרת אתגר כיצד לתת מענה ולסייע להם. צרכים אלה מושפעים ממשך העימות בין ההורים ומיכולתם לספק לילדים יציבות והמשכיות.

הורים הממשיכים להתנצח משפטית ולהיאבק כשהילדים בלב הסכסוך פוגעים ביכולתם של ילדיהם להשתקם מהמשבר ולהסתגל למציאות המשפחתית החדשה. הורים הבוחרים לסיים את הנישואין בהליך גישור ובשפה של דיאלוג יצליחו למלא את תפקידיהם ההורים ויגנו על הילדים מפני השלכות פוגעות ונזק ארוך טווח.

הכותבת היא מגשרת משפחתית "גישור בשניים"

]]>
תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

Mame לאישה הדתית