אזהרות, אקדמות, ו´כתובה´

שלושה מנהגים אלו השתרשו בעם ישראל בחג השבועות. בואו לקרוא על הטעמים לכך (איצטלא)

(פלאש 90)

אקדמות

מאז תקופת הראשונים נהגו בקהילות אשכנז לקרוא בחג השבועות בבית הכנסת פיוט בשם "אקדמות", המכונה כך על שם הפתיחה "אַקְדָמוּת מילין ושָרָיוּת שוּתָא" (הקדמת הדברים והיתר השיחה). זהו פיוט ייחודי, בן 90 חרוזים, הכתוב כולו בארמית, כאשר כל החרוזים מסתיימים תמיד באותיות "תָא", ייתכן שעל משקל המילה "אורייתא" (=תורה).

הפיוט נכתב על ידי רבי מאיר ברבי יצחק – החזן של העיר וורמייזא, העיר בה חי רש"י הקדוש. יש אומרים כי רש"י למד תורה מפיו של רבי מאיר. במסע הצלב הראשון (שכונה אצל היהודים "גזירות תתנ"ו – על שם השנה בה התרחש), נרצח בנו של רבי מאיר על קידוש השם, בידי הפורעים שהפכו את קהילות אשכנז למאכולת אש. המחבר עצמו קידש גם הוא את השם בעמדו בויכוח עם הכמרים הנוצריים, כמנהג הימים האלה, וזמן קצר לאחר מכן נפטר לבית עולמו.

השיר ממחיש בלשון ציורית כיצד כל האמצעים העומדים לרשותנו לא יוכלו להספיק בכדי לתאר את גדולתו וגבורתו של הקב"ה, את צבאות השמים, השרפים ואופני הקודש, שאחת לזמן ארוך מאד מותר להם לשבח את בוראם, ולבסוף חותם הפיוט בחביבותם של ישראל שניתנה להם התורה.

בדורות קודמים היה המנהג שהכהן עולה לתורה, מברך וקורא את הפסוק הראשון מפרשת "בחודש השלישי" ולאחר מכן היו מתחילים באמירת הפיוט, ובסופו ממשיכים לקרוא את התורה. מנהג זה עורר פולמוס רחב היקף בין גדולי הפוסקים, מאחר והיו מביניהם שטענו שאסור להפסיק באמצע קריאת התורה לצורך קריאת הפיוט (ראה למשל: ט"ז או"ח תצ"ד, א). בעקבות פולמוס זה הנהיגו הפוסקים שקוראים את הפיוט קודם ברכתו של הכהן על התורה.

אזהרות

בקהילות ספרד לא נהגו לומר אקדמות, אך נהגו לקרוא את פיוטי ה"אזהרות" המודפסים במחזורים השונים. פיוטים אלו, בהם נכתבו בדרך שירה כל תרי"ג המצוות, ידועים לנו עוד מתקופת הגאונים. כך לדוגמא, כתב רב סעדיה גאון שני פיוטים מסוג זה. באחד מהם מראה רס"ג כיצד רמוזות כל מצוות התורה בתוך עשרת הדברות. רש"י כתב על כך: "כל שש מאות ושלוש עשרה מצוות בכלל עשרת הדברות הן, ורבינו סעדיה פירש באזהרות שיסד לכל דבור ודבור, מצוות התלויות בו" (שמות כד, יב).

פיוטי ה"אזהרות" המפורסמים הם אזהרות רבי שלמה אבן גבירול, אזהרות רבי אליהו הזקן, ואזהרות "אתה הנחלת" של רבי שמעון הגדול ממגנצא.

נציין כי אזהרות אלו, הם שהניעו את הרמב"ם לכתוב את חיבורו "ספר המצוות", כפי שכותב בהקדמתו, שכן לא הסכים עם דרך מניית המצוות של מחבריהם.

קריאת הכתובה

נהוג בהרבה מקהלות ספרד לקרוא נוסח של "כתובה" בין עם ישראל לכלתו – התורה. מחבר הכתובה הוא המקובל רבי ישראל נג´ארה, מחכמי צפת הידוע לנו בשירו "י-ה רבון עולם ועלמיא" מזמירות השבת.

זהו פיוט ארוך המבוסס על נוסח הכתובה בין איש לאשה, להלן כמה קטעים מתוך הפיוט:

"בששי בשבת אגיד את הרשום בכתב.. יום להנחיל אוהביו תורה אל חי... ושלא יצא למקום רחוק או בים ישים נתיבו, כי אם ספר תורה מונח נגד לבו, והיתה עמו וקרא בו. וכל התנאים הללו שרירים וקיימים... ונשבע החתן לקים כל דבר... וקנה החתן קנינים חמשה ומהם תורה ותעודה וסגולה מאורשה..."

האם הכתבה עניינה אותך?

כן (100%)

לא (0%)

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

1
זהו פיוט ארוך המבוסס על נוסח הכתובה בין איש לאשה
מתקן

עוד באקטואלי:

 עֵץ חַיִּים הִיא

בין עתיק לנצחי: בית הכנסת עץ חיים בטבריה - השורשים העמוקים של הסנהדרין, סודות האר"י הקדוש, וחידוש היישוב היהודי על ידי רבי חיים אבולעפיה | מסע של אלפיים שנה אחורה בזמן אל לב הקדושה הטבריינית ומבט אל העתיד של מקום שנאמר עליו "מטבריא עתידין ליגאל" (היסטוריה)

|

משנתם של חכמים

ספרו של רבי אליעזר פאפו, דמשק אליעזר, אוצר בתוכו חידושים רבים בתחומים שונים, החל מפסקי הלכה ודברי אגדה ומוסר ועד לדקדוקים בנוסח התפילה וטעמי המצוות - הכל מסודר לפי סדר אלף בית | במאמר זה נשפוך מעט אור על ספרו זה בפרט ועל דמותו רבת ההוד בכלל | מאמר לרגל יום השנה (יהדות)

|

נושא בהלכה

ימי ספרית העומר נהגו בהם ישראל מקצת מנהגי אבלות, כגון לא להסתפר או להתגלח בימים אלו | מה הדין בתספורת לכבוד ברית, בר מצוה, נישואין, חולה, ולצורך פרנסה? | ומדוע האר"י נהג להחמיר גם לא לגלח ביום ל"ג בעומר? (יהדות ואקטואליה)

|

על הצדיקים – י’ אייר

לרגל יום ההילולא של רבי דוד מטאלנא זצ"ל שחל ב-י’ אייר – כיכר השבת עם שורות קצרות על דמותו הפלאית של הרבי הראשון מטאלנא שפעל ישועות בקרב הארץ | "ככה אני פועלת מופתים לכל הבאים אלי", ומדוע חשש הרבי מפרשת אחרי מות? וַיְהִי דָוִד לְכָל דְּרָכָו מַשְׂכִּיל (יהדות ואקטואליה)

|

על הצדיקים – ט’ אייר

לרגל הילולות רבי אביגדור קרא זצ"ל – דיין, מקובל ופייטן בפראג שנפטר בתאריך ט’ אייר – כיכר השבת עם שורות קצרות לדמותו של דיין ומקבול בעל הפיוט הנודע אחד יחיד ומיוחד’, שערך ויכוחים פומביים והשיב מענה לשון למצירים לישראל | ומה הן אותם ל"א מצוות שגואלים את ישראל והסימן הנפלא בפסוק ידוע (יהדות ואקטואליה)

|

וספרת לכם

ספירת העומר היא מצווה יומיומית, כל יום והספירה שלו | מה יעשה אדם שחוצה את קו התאריך? האם ימשיך בספירה שלו או שמא ינהג כמנהג המקום שבו נחת? בשאלה בוקעת רקיעים זו דנו הפסוקים וירא שמים יעשה שאלת רב (יהדות אקטואליה) 

|

על הצדיקים – ח' אייר

לרגל יום ההילולא של רבי זונדל קרויזר זצ"ל שחל בתאריך ח' אייר – כיכר השבת עם שורות קצרות על דמותו של האי גברא יקירא חסידא ופרישא שעסק יום ולילה בלימוד התורה | על חריפותו הירושלמית וענוותנותו הגדולה שזיכה רבים בתורתו ובברכתו | ט' קבין נטלה ירושלים (יהדות ואקטולאיה)

|

על הצדיקים – ז’ אייר

לרגל יום ההילולא של רבי שלמה אפרים מלונטשיץ בעל הכלי-יקר שחל בתאריך ז’ אייר – כיכר השבת עם שורות קצרות על דמותו של אחד מגדולי הפרשנים והדרשנים, שספריו הרבים מלאים במוסר ויראת שמים טהורה | על בכייה שמעלה את התפילות ובוקעת שערי שמים? | “כל יקר ראתה עינו" (יהדות ואקטואליה) 

|

חוקרים מנהגים

יש שנהגו לומר קודם מצוות ספירת העומר את נוסח לשם יחוד | האם בנוסח המקובל יש חשש לבל תוסיף? והאם מצוות הספירה היום, היא מדאורייתא? | איזו תיבה נהג להשמיט הגר"א והחשש באמירת הנוסח ביום האחרון לספירה (יהדות ואקטואליה) 

|

על הצדיקים – ו’ אייר

לרגל יום ההילולא של הרבי מ”מ מסטרופקוב זצ”ל שחל בתאריך ו’ אייר – כיכר השבת עם שורות קצרות על דמותו הפלאית של הרבי שגדל על בירכיו של זקנו הקדוש משינאווא, ואיבד את כל משפחתו בשנות השואה | הדס במדבר - הוא הגבר מקים עולה של תורה וחסידות בארה”ב והרבה שפע ישועות לכלל ישראל | שִׂפְתֵי צַדִּיק יֵדְעוּן רָצוֹן (יהדות ואקטואליה)

|

בשיעור מיוחד

הרב ג'ייקובסון חושף סיפור אמיתי ומדהים שקרה לו - כיצד משפט אחד שחזר עליו בשיעוריו העניק לאישה משותקת את הכוח לקום ממיטת חוליה ולהחלים לגמרי, למרות שהרופאים כבר הכריזו עליה כחסרת סיכוי (יהדות)

|

משנתם של חכמים

ספר שאלות ותשובות להר"י מיגאש, מגדולי הראשונים, אוצר בתוכו פסקי הלכה ופירושים שונים בדברי חז"ל בתלמוד | במאמר זה נשפוך מעט אור על ספרו זה בפרט ועל דמותו רבת ההוד בכלל | מאמר לרגל יום השנה (יהדות)

||
1

חוקרים מנהגים

מצוות ספירת העומר היא מצוות יומיומית והיו שאף הידרו להזכירה כמה פעמים בכל יום | מה מקור המנהג לכתוב בראש האגרות את מספר בני ישראל? | והאם הזכרת המספר יכולה לעזור למי שכח לברך באותו היום? (יהדות ואקטואליה)

|
ש

חסר תקדים!

חדרה, אחת הערים המתפתחות ביותר בישראל, נמצאת כעת במרכזו של גל פיתוח חסר תקדים | העיר, שמשלבת בין היסטוריה עשירה לתשתיות מודרניות, מושכת אליה משקיעים מכל רחבי הארץ להשקעה במגוון פרויקטים. כעת, חברת נדל"ן בבני בברק, הודיעה שתקצה 3 דונם להסכם שיתוף מיוחד למגזר החרדי בלבד (נדל"ן) 

כתבה מקודמת|מקודם

יהדות והיסטוריה

ההמנון הלאומי "התקווה" בנוסח המוכר כיום הוא גרסה מקוצרת לשיר המקורי שהיה ארוך ורווי מסורת | האם אכן 'שם שמים' לא הוזכר בנוסח התקווה? ומי השמיט את השורות הנחוצות מן המנון הלאומי? | "נפש יהודית הומיה" (יהדות והיסטוריה) 

|

יום הזיכרון

לקראת יום הזיכרון שעולים ונזכרים לפנינו אותם קדושים שנהרגו בארץ הקודש | על מעלתם הנוראה שאין כל מלאך יכול לעמוד במחיצתם | על האיסור לטייח את הקיר הברכה שיש לברך על קידוש שם שמים החיוב לקורע על מקדש שם שמים | "ארץ אל תכסי דמם" (יהדות ואקטואליה)

|

על הצדיקים - ב’ אייר

לרגל יום ההילולא של הרבי מביאלא לוגאנו זצ"ל שחל בתאריך ב’ אייר – כיכר השבת עם שורות קצרות על דמותו המופלאה של הרבי שהחזיר רבים בתושבה והכניסם תחת כנפי השכינה | על החשיבות של מידות טובות יותר מאותות ומופתים | "צדיקים יראו וישמחו" (יהדות ואקטואליה)

|

א צענטער

חודש אייר עשיר בסגולותיו הנפלאות ומסגול ביותר לבריאות ולקבלת התפילות | על הגשמים שבין פסח לעצרת, על כוח המצה שממשיך להשפיע,  וטעמו הנפלא של המהרש"א מדוע נפטרו תלמידי רבי עקיבא דווקא בזה החודש | ישראל לסגולתו (יהדות ואקטואליה)

|
ש

שריינו לפני שיגמר

באמפי תיאטרון קיסריה יעלו על במה אחת כמה מהכוכבים הגדולים של המוזיקה היהודית והישראלית, למופע חד-פעמי בליווי התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון, בניצוחו של יובל סטופל (מוזיקה)

אסף מגידו|מקודם
זמני היוםמזג אווירפנו אלינוקריירהמדיניות פרטיות