מצרכים
לבצק
- 420 גרם קמח לבן (3 וחצי כוסות מדידה בקירוב)
- 2 כפיות שמרים יבשים
- 1 כף סוכר
- 1 ורבע כפיות מלח
- 240 מ"ל מים פושרים (כוס)
- 3 כפות שמן זית
למילוי
- 200 גרם גבינת מוצרלה בגוש, חתוכה ל-24 קוביות
לציפוי השום
- 70 גרם חמאה מומסת
- 3 שיני שום כתושות
- 3 כפות פטרוזיליה קצוצה
- חצי כפית מלח
- מעט פלפל שחור
- 50 גרם מוצרלה מגוררת לפיזור מעל, לא חובה
אופן ההכנה
1. מכינים את הבצק
בקערת מיקסר עם וו לישה מערבבים את הקמח, השמרים והסוכר. מוסיפים את המים ושמן הזית ומתחילים ללוש. מוסיפים את המלח וממשיכים ללוש במשך 8-10 דקות, עד שמתקבל בצק רך, חלק וגמיש.
אם הבצק יבש מדי, מוסיפים מעט מים בהדרגה. הוא צריך להיות נעים למגע ולא קשה.
מכסים את הקערה ומניחים להתפחה במשך כשעה, או עד שהבצק כמעט מכפיל את נפחו.
2. מחביאים את הגבינה
מעבירים את הבצק למשטח עבודה ומחלקים ל-24 חתיכות שוות.
משטחים כל חתיכה לעיגול קטן, מניחים במרכז קוביית מוצרלה וסוגרים את הבצק מעליה. מהדקים היטב את הקצוות ומגלגלים לכדור חלק.
חשוב להקפיד על סגירה טובה, כדי שהגבינה לא תברח במהלך האפייה.
3. מסדרים בתבנית
משמנים תבנית עגולה בקוטר 24-26 ס"מ, רצוי בעלת שוליים גבוהים, או תבנית מרובעת בגודל דומה.
מסדרים בתוכה את הכדורים בצפיפות קלה, כשהתפר כלפי מטה. משאירים מעט מקום לתפיחה.
מכסים ומתפיחים שוב במשך 30-40 דקות, עד שהכדורים תפוחים ורכים למראה.
4. מכינים את חמאת השום
מחממים תנור ל-190 מעלות, חום עליון ותחתון.
מערבבים בקערית את החמאה המומסת, השום הכתוש, הפטרוזיליה, המלח והפלפל.
מברישים את הכדורים בכשני שלישים מתערובת החמאה, ומקפידים שהיא תגיע גם לרווחים שביניהם.
5. אופים עד להזהבה
מכניסים לתנור ואופים במשך כ-25-30 דקות, עד שהלחם מזהיב היטב וגם הכדורים שבמרכז אפויים.
אם החלק העליון משחים מהר מדי, מכסים ברפיון בנייר כסף וממשיכים באפייה.
מוציאים מהתנור, מברישים מיד בשארית חמאת השום ומפזרים מעט מוצרלה מגוררת אם רוצים. במקרה כזה אפשר להחזיר לתנור לעוד 2-3 דקות, רק עד שהגבינה נמסה.
ממתינים כ-10 דקות ומגישים כשהלחם עדיין חמים.
הסוד למתיחה היפה של הגבינה
כדי לקבל את חוטי הגבינה הארוכים שרואים כשמושכים את הכדורים, כדאי להשתמש במוצרלה בגוש ולא בגבינה לבנה או בגבינה מפוררת. מוצרלה בעלת לחות נמוכה יחסית מתאימה במיוחד לאפייה כזאת.
גם הטמפרטורה חשובה: כשהמאפה חם, הגבינה רכה ונמתחת יותר. אחרי שהוא מתקרר היא מתייצבת, ולכן כדאי להגיש אותו סמוך לאפייה.
אפשר להניח ליד התבנית קערית קטנה של רוטב עגבניות מתובל לטבילה, אבל בהחלט אפשר להסתפק בלחם עצמו.
ויש עוד יתרון קטן לצורת ההגשה הזאת: לא צריך לחלק פרוסות או לחפש סכין לחם. פשוט מניחים את התבנית במרכז השולחן, וכל אחד מושך לעצמו כדור. רק כדאי להיזהר מהמילוי החם בביס הראשון.
בתאבון!
אהבתם? יש לכם טיפים נוספים? שתפו בתגובות!