בעזרת הלוויין TEMPO החדש של נאס״א, שבאפשרותו למדוד איכות אוויר בפרקי זמן של עשר דקות בלבד, הצליחו החוקרים למפות את פליטת תחמוצות החנקן (NOx) ממערכות סופות ברקים בקנה מידה אזורי. התברר כי ביום קיץ טיפוסי, תרומתו של הברק לייצור מזהמים דומה לעיתים לזו של פעילות אנושית בערים הגדולות. הזיהום שנוצר גבוה באטמוספירה, מוריד את האוזון לקרקע בעזרת זרמי אוויר - ומשפיע על איכות האוויר גם מאות קילומטרים מהסערה.
מעבר לזיהום, גילו המדענים כי הברקים גורמים לתופעה שניראת כהפוכה - הם תורמים גם לניקוי האטמוספירה. הברק מייצר כמויות משמעותיות של רדיקלים הידרוקסיליים (OH), שרידיים שמסייעים לפרק גזים חממתיים כמו מתאן ותחמוצות פחמן - מזהמים שמקורם טבעי וגם אנושי. לפי המחקר, הברקים מספקים עד 10% מהמאגרים העולמיים של רדיקלים אלה - שיעור גבוה בהרבה מההערכות שקדמו לניסוי.
המדידה החדשה מאפשרת לחוקרים להבדיל טוב יותר בין זיהום טבעי (ברקים) לבין זיהום אנושי, ומשפרת את התחזיות לאיכות האוויר. החוקרים מקווים כי הבנת דינמיקת הברקים וסופות באקלים משתנה תסייע לבניית מודלים מדויקים יותר לחיזוי האקלים העתידי.
המחקר מסמן פריצת דרך לא רק בהבנת תהליכים אקלימיים, אלא גם בשיפור מנגנוני התרעה לאוכלוסיות בערים ובעיירות, במיוחד בימות הקיץ החמים בהם סופות ברקים מתרחשות בתדירות גבוהה.
0 תגובות