בעומקים של בין 55 ל‑100 מטרים לערך הנקראים 'העומקים המזופוטיים', במקום שבו האור כמעט ואינו חודר, יצאו מדענים מ-California Academy of Sciences שבסן פרנסיסקו לחקור את המקום אליו כמעט ולא הגיעו בני אדם.
כדי להגיע לשם נדרשו החוקרים לציוד נשימה מיוחד מסוג "ריברידר", שכן הצלילה לעומקים הללו מסוכנת פי חמישה עד עשרה מצלילה רגילה. גם זמן העבודה מתחת למים מוגבל מאוד - לרוב ל‑15 עד 25 דקות - לפני עליה איטית וממושכת החוצה.
המשלחת, בהובלת האיכתיולוג (ענף בזאולוגיה העוסק בחקר דגים) ד"ר לואיז רוחא, שלפה מן הים 13 מתקני ניטור אוטונומיים שהונחו בקרבת גואם לפני שמונה שנים. המתקנים, שתיעדו ללא הפסקה חיים ביולוגיים ומדדים סביבתיים, חשפו מעל 2,000 בעלי חיים - מתוכם כ‑100 שנראו לראשונה באזור, ולפחות 20 שזוהו כמועמדים להיות מינים חדשים למדע.
רוחא הסביר כי בדיקות הגנטיקה מרמזות על כך שמספר המינים החדשים גבוה אף יותר: "אנחנו מרצפים את ה‑DNA של כל דג, סרטן או רכיכה, ולפעמים מתברר שמינים שנראו לנו מוכרים - שונים גנטית לחלוטין ממה שחשבנו."
בין הממצאים יוצאי הדופן: סרטן נזיר החי בתוך קונכיית צדפה במקום צדף חלזון טיפוסי, דגי קרדינל חדשים, חילזונות ים מנוקדים בצהוב וורוד, וכן מגוון סרטנים, ספוגים ואלמוגים.
סימנים מדאיגים מהעמקים
אך לצד גילויים מרהיבים אלו, נחשפו גם עדויות ברורות להשפעת האדם. צוות הצלילה מצא פסולת פלסטיק כמעט בכל אתר - בעיקר חבלים, רשתות ודיגים עזובים. מדידות הטמפרטורה שהוצאו מהמתקנים מעידות על מגמת התחממות גם בעומקים אלה, שנחשבו בעבר מוגנים יותר משינויי אקלים.
"יותר ממחצית מהמינים שחיים כאן טרם תועדו, ובכל זאת הם כבר סובלים מלחץ הדיג, הזיהום וההתחממות," הזהיר רוחא. ד"ר שאנון בנט, המדענית הראשית של האקדמיה, הוסיפה כי הממצאים "מהווים צעד משמעותי בהבנת התפקוד של אחת המערכות האקולוגיות החשובות והנסתרים בעולם."
החוקרים מתכננים כעת מסע של שנתיים ברחבי האוקיינוס השקט - מפלאו ועד פולינזיה הצרפתית ואיי מרשל - שבו ישלפו 76 מתקני ניטור נוספים. מטרתם: ליצור את מאגר הביומגוון המקיף ביותר של אזור הדמדומים לפני שהשפעות ההתחממות ימשיכו לשנות את פניו לעד.
0 תגובות