האזעקה שתופסת אותנו פתאום באמצע הרחוב, הילדים שמתעוררים בבהלה באמצע הלילה, או סתם המועקה הזו שיושבת על החזה ולא משחררת... כולנו מכירים את התחושה הזו בתקופה האחרונה. מלחמת "שאגת הארי" הפגישה אותנו עם מציאות מתמשכת של חוסר ודאות שהנפש לא רגילה אליה.
בתקופה שבה כולנו זקוקים לסיעתא דשמיא ולישועה גדולה, חשוב לדעת שבורא עולם נתן לנו גם כלים טבעיים בתוך הנפש שלנו להתמודד עם הקושי. הצורך הקיומי והבסיסי ביותר שלנו כאנשים הוא תחושת יציבות ושליטה, וברגע שהיא מתערערת – הנפש צועקת.
בראיון מיוחד באולפן "דבר השבוע" בהגשתו של משה מנס, שוחחנו בדיוק על הכאב הזה. הקליניקות כיום מוצפות. אנשים שמעולם לא חוו קושי נפשי, מוצאים את עצמם לפתע מתמודדים עם חרדות משתקות.
אז מה עושים כשאי אפשר או קשה להגיע לקליניקה? הנה 4 טכניקות "עזרה ראשונה" מעולמות ה-NLP והטיפול הקליני שתוכלו ליישם מיד בסלון ביתכם:
1. "טריק כוס המים": כך תעצרו התקף חרדה בשניות
התחושה הראשונה שמלווה חרדה היא אובדן שליטה – המוח רץ קדימה לתרחישי אימה נוראיים. הכלל הראשון הוא: אל תנסו "להילחם" במחשבות. במקום זאת, החזירו את השליטה לגוף.
איך? עשו פעולות פיזיות פשוטות: שתו כוס מים, הרגישו את המגע של הכוס ביד, שימו לב לרגליים שלכם המונחות על הקרקע הפיזית. הניתוק המיידי מה"סרט" שרץ בראש והחיבור לחושים כאן ועכשיו, מאותתים למוח שהסכנה חלפה והגוף יכול להירגע.
2. סוד העוגן: איך להפוך מבט במזוזה לכדור הרגעה טבעי?
ממש כפי שצליל של אזעקה או התראה בטלפון מכניסים אותנו מיד למצב של "הילחם או ברח", המוח שלנו גאון ביצירת הקשרים ויודע לעשות גם את הפעולה ההפוכה בדיוק.
צרו לעצמכם "עוגנים חיוביים". זה יכול להיות מבט ממוקד על המזוזה ונשיקה שנוסכת ביטחון ואמונה, שיר מסוים שמיד מעלה לכם חיוך, או פסוק מספר תהילים שמרגיע אתכם. מצאו את הדבר הקטן שעושה לכם טוב, והשתמשו בו באופן אקטיבי ומידיי ברגעי לחץ.
3. שיטת "חלון הדאגות": הפתרון ללילות ללא שינה
רבים מתלוננים על בעיות שינה קשות ודאגות שלא נותנות מנוח בלילה. הכלל כאן פשוט אך מפתיע: אי אפשר להילחם בדאגות. ככל שתדחיקו אותן, הן יחזרו חזק יותר.
הפתרון הוא לפתוח "חלון דאגה" מוגדר. קבעו לעצמכם 10-15 דקות ביום שבהן מותר לכם לדאוג "בכל הכוח". כתבו את הדאגות, חשבו עליהן. אבל ברגע שנגמר הזמן – סוגרים את החלון וממשיכים הלאה. דאגה קפצה פתאום בערב? אמרו לה: "נפגש מחר בחלון הדאגה שלנו".
"כשבחור ישיבה או ילד קטן נמצא בפאניקה בתוך הממ"ד, אי אפשר להגיד לו 'תרגע' - זה פשוט לא עובד כי ההיגיון כבוי. הטריק הוא לנתק אותו מהרגע המלחיץ אל העתיד הבטוח."
4. מה עושים כשהילדים קופאים מפחד בממ"ד?
צעירים ובחורי ישיבות רבים חווים פחד משתק בזמן אזעקות ולא מוכנים לצאת מהמרחב המוגן שעות ארוכות.
כאן נכנסת לתמונה טכניקת "הדילוג לעתיד" (מבוסס על קו הזמן של טד ג'יימס): בזמן השהייה בממ"ד, בקשו מהם לדמיין את הסיטואציה 15 דקות אחרי שהאירוע כבר נגמר. בקשו מהם לדמיין שהם מסתכלים על עצמכם מלמעלה, ממבט על, כשהם כבר רגועים, נושמים לרווחה, ושהכל מאחוריהם. קחו את תחושת ההקלה העתידית הזו ומשכו אותה אל תוך ההווה. זה מפחית את החרדה באורח פלא.
לכל אחד מאיתנו יש את המנגנון שמרגיע אותו. העיקר הוא לא לתת לפחד לנהל אותנו, ולהשתמש בכלים שהענקנו כאן כדי לייצר איים של שליטה ושפיות בתוך ים חוסר הוודאות. תפילתנו לימים רגועים ובשורות טובות בקרוב.
הכותב הוא יוסי עבדו, גרפולוג, מטפל רגשי בכיר ומומחה NLP. מתוך הראיון בתוכנית "דבר השבוע" עם משה מנס.
0 תגובות