פרק ח': אמש פרסמו את דברי הסופר החרדי ר' יעקב מארק מחבר הספר ביידיש "גדולים פון אונזער צייט" (ניו יורק תרפ"ז), שתורגם לעברית "במחיצתם של גדולי הדור" (גוויל תשי"ח).
- בעקבות הישיבה החדשה: האידיאולוגיה שהובילה להקמת ישיבת טלז
- ביסודה של ישיבת טלז: בחורים ללא זקן וספר פילוסופי בבין הזמנים
- לא רק 'עטרת שלמה': הממשיכות של ישיבת טלז
- לא רק ישיבה: קרית החינוך דטלז עם 12 אברכים וסמינר למורים
- השלטון רצה לסגור את ישיבת טלז; כך זה נמנע - ובאישור החפץ חיים
- אחרי שוולוז'ין נסגרה, מדוע ישיבת טלז המשיכה להתקיים?
- הסופר המפורסם והמעשה המשכילי על ראש ישיבת טלז
בספר זה הביא ר' יעקב מארק סיפורים מכלי ראשון על מרנן ורבנן, ראש ישיבת טלז רבי אליעזר גורדון, ראש ישיבת וולוז'ין הגאון רבי חיים סולובייצ'יק, אבי תנועת המוסר רבי ישראל סלנטר, רשכבה"ג הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור, גאון תנועת המוסר הגה"צ רבי יצחק בלאזר, הגדול ממינסק רבי ירוחם ליב פרלמן, הגאון מלבי"ם ועוד.
ספרו של מארק מופיע כמקור בעשרות ומאות ספרי מונוגרפיות על גדולי ישראל, שכן מארק היה עסקן ציבורי דגול, והיה בעל האכסניה של גדולי ישראל שסמכו גם על הכשרות שלו, וממנו יצא לראשונה ספר אודות גדולי ישראל שאינו קשור למפלגה או לעניין אינטרסנטי.
כך במוסף שבת קודש של עיתון 'יתד נאמן' (ויקהל פקודי תשפ"א) מוזכר מארק בדו שיח עם הגאון רבי מאיר אטלס ושלושים שנים קודם לכן (פרשת משפטים תשנ"א), הביא כתב המוסף 'מעשה רב' אודות ביקור של יעקב מארק אצל הגה"צ רבי מאיר מיכל רבינוביץ.
לכך תימא עצומה, ורבות נפלאתי לקרוא בספרו אודות מרן הגאון רבי אליעזר גורדון ראש הישיבה דטלז מעשה בשפה ובסגנון משכילי על רבי אליעזר גורדון שראה עצמו כמבין בארכיטקטורה, על סמך דברי רמב"ם ותוספות, והמסר שיצא מסיפור זה, הוא לעשות ליצנות כנגד דברי חז"ל, ומה גם שבסופו של דבר עצות הבניה לא צלחו, והגדיל לעשות בעזותו ושילב משפטים בסגנון "חולשה היתה לרבי אליעזר", "נכשל בכך" וכו', ובקשנו מקהל הגולשים שינסו לענות היאך יצא מכשול ותקנה זו מאת ר' יעקב מארק שהעריץ את רבי אליעזר גורדון, ובספרו הוא כותב עליו גדולות ונפלאות.
אחת התגובות המעניינות הייתה של משגיח בישיבה קטנה במרכז הארץ (גולש ב'כיכר השבת'!), שכתב לי כדברים הללו:
לר' ישראל שפירא השלום והברכה.
כתבותיך מרתקות במיוחד, ובזמנו הורדתי רמת סינון ברשת האינטרנט הביתי, כדי לעקוב אחרי מאמריך היומיים שעולים באתר (לאחר שנחשפתי אליהם בקבוצת מיילים בה נשלחו PDF שלהם). פעמים אני מסכים אתך, ופעמים חולק עליך בתוקף.
שאלתך אודות הסופר ר' יעקב מארק, היא לכאורה פשוטה מאד לת"ח המצוי בעומק תנועת המוסר, וקשה במיוחד לאברך ממוצע בין ימינו.
לדעתי פשוט מאוד מדוע מארק כתב בביקורתיות על הגה"צ רבי אליעזר גורדון. ראה את שכתב מרן הגר"י הוטנר "רעה חולה היא אצלנו שכאשר מתעסקים בצדדי השלימות של גדולינו הננו מטפילים בסיכום האחרון של מעלתם. מספרים אנו על דרכי השלמות שלהם בשעה שאנו מדלגים על המאבק הפנימי שהתחולל בנפשם. הרושם של שיחתינו על הגדולים מתקבל כאילו יצאו מתחת יד היוצר בקומתם ובצביונם" (פחד יצחק' עמ' ריז).
נראה שלסופר מארק היה פשוט שלא לצנזר לקהל קוראיו "חסרון" של רבי אליעזר גורדון שהאמין באמת ובתמים שאפשרי להסיק את המקוה על סמך דברי הרמב"ם, והגדיר זאת כ"חולשה... נכשל בכך". בימינו ביטוים כאלו לא יכתבו על רבנים, הגם שגם הם בני אדם ופעמים שטועים, ודעתי האישית שטוב עשה ר' יעקב מארק שזכה וגדולי ישראל בדורות שעברו קילסוהו ושבחוהו.
בברכה, ובתחינה לבל תזכיר את שמי באתר!
(אני משמש כמשגיח בישי"ק במרכז הארץ)
אחרי שצטטנו את תגובתו של המשגיח עלום השם, נראה שיש הסבר נוסף להבין את דברי ר' יעקב מארק.
מבדיקה שערכתי, סיפור דומה למה שהביא מארק בספרו אודות רבי אליעזר גורדון, הובא בספר המשכילי 'The big book of jewish humor ('הספר הגדול של ההומור היהודי') על יהודי שפנה לרב להתייעץ עמו בענייני בניה, וללא הזכרת שמו של רבי אליעזר גורדון.
וכך המעשה:
היו היה יהודי שרצה לבנות בית, ושאל את הרב מהיכן להתחיל.
ענה לו הרב: "אתה בר מזל אני בדיוק עוסק בסוגית 'חזקת הבית' שם רבי יוחנן מפרש ונותן הוראות כיתד לבנות בית. תלמד את הדף גמרא הזה, ותבנה בית לפי הוראות חז"ל".
ישב השואל ללמוד את הדף, ואכן שם הובאו את כל ההוראות כדי לבנות בית. לאחר שהבית עמד הוא הזמין את כל החברים שלו לחנוכת הבית וברגע שהוא נעץ את המסמר לקבוע מזוזה, כל הבית קרס... הוא רץ לרב ושאלו "מה אירע פה? והרי בניתי הכל לפי ההוראות!".
ענה לו הרב: "לא יכול להיות זה כתוב בגמרא! כנראה פספסת איזו שורה. בא נלמד ביחד, ונראה מה פספסת".
ישבו השניים ולמדו, והלך השואל ובנה מחדש, ו... בדיוק כשהוא נועץ את המסמר לקבוע את המזוזה, כל הבית קרס... הוא רץ לרב ושאלו: "כיצד הבית קרס שוב? והרי בניתי הכל לפי ההוראות!".
חשב הרב שוב, ולמד מחדש את דף הגמרא, והבחין שרש"י מקשה אותה קושיה שאירע לאותו יהודי שקרס לו הבית במעמד קביעת המזוזה...
עד כאן מתוך ספר 'The big book of jewish humor ('הספר הגדול של ההומור היהודי'), שהסופר ר' יעקב מארק, כתב סיפור דומה על מרן רבי אליעזר גורדון.
ראשית נעלה השערה שאין שחר לדברי מארק, ומעשה זה לא היה ולא נברא, ור"א גורדון כשרצה לבנות מקוה, הוא הזמין קבלן מסודר וכו'.
אלא מאי? יתכן שהקבלן נכשל בפרט כל שהוא בבניה, ופורסם בציבור בני התורה, אודות תקלה זאת, וכשרבי אליעזר גורדון שמע זאת, מרוב למדנותו, הגיב ואמר וורט למדני בנוסח "הקבלן לא פעל לפי הפשט בתוספות", ופורסם זאת בציבור, והמשכילים עטו על מעשה זה בכדי להתנגח עם גדולי ישראל, ופרסמוהו כביכול אירע במציאות.
מלחמתו של רבי אליעזר גורדון נגד המשכילים
יתכן שהסיפור המשכילי הודבק בדווקא למרן רבי אליעזר גורדון כיון שהמשכילים התנגדו לו, כיון שהוא היה מרבה להתפלמס עם המשכילים ולהוכיח להם שדברי חז"ל נכונים[1], והוא הכה אותם על קודקודם, כפי שהעיד תלמיד ישיבת טלז באותם הימים ההיסטוריון בן-ציון דִינוּר, שכתב שרבי אליעזר גורדון בדרשותיו בהיכל הישיבה היה מתפלמס ותוקף בזעם את משכילי דורו המפורסמים כצבי הירש גְרֶץ הקונסרבטיבי, וכן את ההיסטוריון וחוקר התלמוד אייזיק הירש וייס, וכן היה מזכיר לגנאי את זכריה פרנקל אביה הרוחני של התנועה הקונסרבטיבית.
בתקוה שלא יצא מכשול מתחת ידינו.
•
[1] למשל יש לר"א גורדון הוכחה מתוך התורה שבהכרח יוצא שהולידו ששה בכרס אחד בתקופת מצרים.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com