"פִישׁ אוֹיְף שׁאבע'ס", זעק הערבי העזתי, בעודו צוהל ושמח על הקליינט האמיד שירכוש בסכום מופקע את מלאי הדגים שדג בחכתו מחוף הים בעזה.
היה זה בשנות השמונים המוקדמות. הרבי מקרעטשניף קרית גת, שרבה הייתה עבודתו בקודש באכילת דגים לכבוד שבת, ישב בליל שישי לאחר חצות לילה בחדרו ספון בספרי הקודש, והכין את עצמו לקראת שבת קודש. לפתע, בעודו לומד, נכנסה הרבנית ותינתה בפניו: "אין דגים לשבת קודש", והסבירה לבעלה הגדול שלא היה מונח בהוויות העולם הזה, שיש מחסור חמור של דגים בכל החנויות בעיר. הרבי הרים טלפון לרב משה מאיר איזק, ולכשענה, לאחר שהתנצל על השעה המאוחרת, ביקשו שיסור לביתו עם רכבו.
ר' משה מאיר בהגיעו לבית האדמו"ר, נדהם לשמוע את הרבי: "אנחנו נוסעים כעת לעזה לחפש דגים לשבת!!!". הרבנית נדהמה לשמע הדברים, וטענה שעזה הוא מקום מסוכן, אלא שהרבי הרגיע אותה ואמר לה" "כל רע לא יאונה לנו, אנחנו ניסע לחפש דגים בעזה - נמצא ונשוב לבתינו".
הרבנית ניסתה ללא הצלחה להניע את בעלה, והציעה לנסוע לעיר חוף אחרת (אשדוד לדוגמה), אלא שהרבי התעקש ואמר שבעזה יש דיג גדול, והכל יהיה בסדר.
כך הרבי נסע לעזה, בלוויית בנו (האדמו"ר הנוכחי), ולאחר שהסתובבו ברחובות העיר השוממת בשעת לפנות בוקר הם מבחינים בערבי, שברגע הראשון הם חששו האם הוא "לנו או לצרינו", אלא שלתדהמתם הערבי שהלך עם חבילת ענק על כתפו, פתח את פיו ואמר להם ביידיש: "פיש אויף שאבע'ס". בשמחה הם רכשו ממנו את הדג (לאחר שהבחינו בסימני טהרה), וחזרו לקרית גת בשעת בוקר מוקדמת. עם הגיעם, הרבנית נשמה לרווחה, וחיש מהר נעמדה להכין את הדגים, ובפיה זמר מתרונן: "לכבוד שבת קודש – דגים מעזה"[1].
• • •
"וַואַנְה אַיְּדָן אֲרִידוֹ", זעקו ילדי עזה, והקיפו מכונית ישראלית, בתוך הקסבה של העיר עזה. יושבי הרכב, רעדו מפחד, ובעצם לא כולם. במושב שליד הנהג ישב המקובל הבבא סאלי, ושפתיו ממלמלות קטעי זוהר, ושרעפיו שוטטו בעולמות עליונים. הוא הוציא את ידו מהחלון, וחילק לילדי עזה לירות ישראליות, בעודו אומר לנהג ר' אליהו מירב: "תדע לך, כל ילד שקיבל ממני מטבע היום, לא יוכל להזיק לישראל לעולם. מחבל הוא לא יהיה!"[2].
תדיר הבבא סאלי היה מורה לנהגו המסור, שיקח אותו לנסיעה. היעד נותר עלום לנהג עד הגיעו למקום. הבבא סאלי היה מורה לנהג בידו לנסוע, ומתי להמשיך. פעמים רבות נסעו לבית אריזה ששימש עבור יבולי השדות בצפון הנגב, שם לצד מכלי פלסטיק ענקיים בהם היה תפוחי זהב ולימונים, עצרה המכונית בה ישב הבבא סאלי.
מסתבר שגם לעיר עזה נסע הבבא סאלי (כמה פעמים), והדריך את הנהג להתפתל בסמטאות העיר, או אז עצר ליד דוכן פירות או ירקות פקח את עיניו וביקש לקנות בכסף מלא פרי מסוים, ולאחר מכן בירך עליו בדחילו ורחימו, ובסוד קדושים מי יעמוד, לעולם לא נדע מה תיקן הצדיק באכילתו זו.
הנסיעה האמורה לעזה, בה חילק הבבא סאלי לירות לילדי עזה, הייתה ייחודית, כפי שסיפר לימים הנהג ר' אליהו מירב, שלמד באותם הימים בישיבת הנגב, והתקרב לחצר הבבא סאלי. אירע והזעיק אותו הצדיק, ושאלו האם יש לו רכב? לאחר שנענה בחיוב, נסעו עם כמה משמשים לעיר עזה, שהצטיידו בשקית גדושה לירות ישראליות, אותם הצדיק חילק לילדי העיר, ויהי לפלא. אצל משמשי הבבא סאלי שזכו להשתתף בנסיעה זו, נותר רושם בל יתואר, ונצרו את הדבר בליבם[3].
מסתבר שבעבר היה רגיל ומקובל מאוד בקרב תושבי מערב הנגב לנסוע לעזה לקניות, לחוף הים ולביקורים, ויתכן שבשל כך ביקורי הבבא סאלי והרבי מקרעטשניף לא אוזכרו בעיתונות התקופה, כפי שהוזכר ביקור של הבבא חאקי בעיר עזה, כשביקר את שייח' אבוחצירה לאחר שהאחרון טען, שהוא צאצא לאביר יעקב זי"ע שבמהלך הדורות התאסלמו.
- מניין הגיע שמה של משפחת אבוחצירא לחוף ימה של עזה?
- כשהרב אבוחצירא מרמלה ביקר אצל השייח אבוחצירא בעזה
- "אני יותר אבוחצירא ממך!", אמר המוסלמי, "אני אבוחצירא בזכות נס"
- המושל מעזה מכריע: "השייח' אבוחצירא - היה יהודי שהתאסלם; הוא לא הכחיש זאת" | ריאיון מרתק
עוד אדמו"ר שביקר באותם שנים בעזה, היה הרבי מויז'ניץ, בעל ה'אמרי חיים' שזכה והשתטח על קברו של המקובל רבי ישראל נאג'רה בבית העלמין העתיק בעיר עזה.
•
[1] הובא בגיליון 'קדוש ישראל' היוצא לרגל יארצייט רביעי של אדמו"ר 'הנועם ישראל' מקרעטשניף קרית גת, ט"ו חשון תשפ"ד.
[2] ומי יודע כמה נפשות יהודיות הציל הבבא סאלי זי"ע במעשה זה.
[3] הובא במרווה לצמא, מאמר מאת אביאל חיים חורי, ט' שבט תשפ"ד.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com