הפלג צדק? כן! בדיוק כמו ש"כהנא צדק", צווי הגיוס בדרך והקרע הפנימי מעמיק, האם החרדים צריכים להכריז מלחמה על המדינה או לנהל משא ומתן? ניתוח נוקב של המאבק המתחולל וקריאה לזנוח את הקיצוניות לטובת גישה מתונה שתשמור על אחדות הציבור החרדי בפרשת דרכים שתשפיע על עתיד המדינה.
הצטרפו לדיון הסוער
- פישלו עם יבנה ופישלו עם חכמיה - אבל צריכים להישאר בממשלה // דעה >>>
- מה התירוץ של מי שלא לומד - לא להתגייס? // טור דעה >>>
זמנים קשים דוחקים אותנו לפינה ומוציאים מאיתנו אגרסיביות, האם זה מאפשר לנו להתנתק מהמציאות? תלוי את מי שואלים. אני חושב שלא ומוכן גם לנסות לשכנע אתכם.
ובמה דברים אמורים, הרוחות בעולם החרדי סוערות סביב האיום בשליחת צווי הגיוס לבחורי ישיבות. לכאורה, כחרדי יש שתי דרכים להתמודד עם המציאות הזו: לנסות ולגשת למשא ומתן עם ה"אויב", או להשיב מלחמה.
כאן צריך לומר ברורות, ניתן למנות על כף יד אחת את אחוז החרדים התומכים בגיוס בחורי ישיבות אמיתיים, שלומדים ברצינות. אם כך, על מה משא ומתן? על אלו שאינם לומדים ברצינות. וכאן צפות כל השאלות על הסיכונים הרוחניים והמדרונות החלקלקים, על זה אפשר לנהל משא ומתן, לכאורה.
אך אנו מתבשרים כי נכון לעכשיו המגמה הפוכה, אין מקום לפשרה, אין מקום למשא ומתן, מלחמה על מלא. (בנקודה זו ראוי להתנצל בפני קוראי "כיכר השבת" הלא-חרדים על השימוש במונחים הללו בזמן שמלחמה מדממת, פיזית, מתרחשת וחיילי צה"ל הקדושים מאבדים את חייהם בכל יום רח"ל. אבל אתם באתר חרדי וזו הטרמינולוגיה המקובלת, מבלי לפגוע).
אם אכן בחרנו במלחמה בעצימות מלאה, ויש למלחמה מחירים, האם אנחנו מוכנים להתנתק באופן סופי מהמדינה? האם ניתן להפריד בין השר החרדי היושב בשולחן הממשלה, לבין שותפו לשולחן שר הביטחון עליו הוכרזה מלחמה?
אנחנו נוקטים בטקטיקה מסוכנת, מנסים לפסוח על שני הסעיפים, לשבור את החבית ולשמור את יינה. בזה הפלג הירושלמי אכן צדק, אי אפשר ביד אחת להכריז מלחמה על מדינת ישראל וביד השנייה לקושש ממנה תקציבים. אם מכריזים עליה כ'מדינת אויב' לעולם התורה, התכבדו ותפסו את מקומכם בין 'העדה החרדית' ל'פלג הירושלמי', והיכונו למשיכת זנבות סוסים. הם מחכים לנו שם כבר הרבה שנים וישמחו לראות ולקבל בחום את האחים התועים.
אבל אנחנו לא עושים זאת, והסיבה ברורה: אם מדינת ישראל הייתה מתיימרת לגייס בכפייה לומדי תורה אמיתיים או להעביר חרדים על דתם, כולנו היינו שם מושכים בזנבות סוסים.
אך הפלג טועה בקריאת המציאות. מדינת ישראל מודל תשפ"ד לא יודעת מה היא רוצה מעצמה, שסועה מבפנים במאבקים פוליטיים מכוערים, מאבקי זהות חמורים ומלחמה נוראה וממושכת שקיצה איננו נראה באופק. המדינה כמנגנון, לא רוצה לחלן אף אחד ולא לגייס בכוח אף אחד. היא רק רוצה להמשיך ולשרוד ביטחונית וכלכלית, להתנהל עם הקרע שבין הרשות המבצעת והמחוקקת לבין הרשות השופטת.
זו הסיבה שרוב הציבור החרדי לא הלך בעקבותיו של הפלג הירושלמי עד כה. הוא הבין שיש מקום למשא ומתן ויש מקום למחאות כואבות מכובדות, אין מקום למרד.
אז במענה לשאלה האם הפלג צדק? התשובה היא כן, ממש כמו שכהנא צדק. הדרך של קיצוניים בכל מקום היא להקצין עוד יותר מול סיטואציות קיצוניות. יש מלחמה? בוא נזרוק פצצת אטום! ההשלכות לא מעניינות. האם מהלכים כאלו יפגעו גם בנו? לא חשוב! אם לא הלך בכוח, ילך ביותר כוח!
די ברור שכחרדים, קיצוניות כזו רחוקה מאיתנו, גם אם דבק בנו מעט מהניחוח הכוחני של בן-גבירים למיניהם.
ואולי זו הסיבה שבסיבוב הקודם של המאבק על גיוס בני הישיבות, ח"כ פרוש כבל עצמו באזיקים לדוכן הכנסת, ולא לש"ס בבלי מהדורת וילנא, כמתבקש. גם הוא הבין שאין מדובר בקריאה למרד במדינה ובסמכויותיה כפי שדורשים הפלג הירושלמי, ואינו מוכן לוותר על מקומו בממשלה או בכנסת. אלא הוא כובל עצמו אל מקומו בפרלמנט, בכבלי ברזל.
אולי הגיעה השעה שנחדל מאימוץ הרטוריקה הכוחנית והלוחמנית של כהניסטים ועצניקים, ונחליט אחת ולתמיד. אם מדינת ישראל היא מדינת שמד, אז אין חלקינו במנעמי השלטון. אך אם היא איננה מדינת שמד (גילוי נאות: כותב השורות סבור כך)
אז הבה ונחדל מקולות וברקים בסגנון כזה, שאינם מועילים לצמצום הקיטוב וחוסר ההבנה בין העם שבשדות לבין הציבור החרדי.
0 תגובות