דלג לתוכן הראשי
היסטוריה ואקטואליה

בלשית שלחה שוטרים לסגור ישיבה בירושלים כדי להציל את בנה מחזרה בתשובה

החיים בחצר שטרויס בשנות ה-70 וה-80 התנהלו בלב שכונת מוסררה שאכלסה אוכלוסייה חילונית ומסורתית תוססת | על אף הפער הטיפולוגי בין אברכי הישיבה לבין תושבי השכונה, שררה ביניהם מערכת יחסים מרתקת של כבוד הדדי | פרק 6 בסדרה (חרדים)

יש
כיכר השבת |
בית המדרש ההיסטורי בחצר שטרויס. כיום חדר אוכל לישיבת נתיבות אהרן (צילום: ישראל שפירא)

פרק 6: החיים בחצר שטרויס בשנות ה-70 וה-80 התנהלו בלב שכונת מוסררה – שכונה ירושלמית קשוחה ומורכבת באותם ימים, שהייתה מזוהה עם מחאת "הפנתרים השחורים" ואכלסה אוכלוסייה חילונית ומסורתית תוססת.

מרתף הניסים והישועות של בעלי תנועת המוסר בחצר שטרויס נחשף! – מחקר מצולם מאת ישראל שפירא וצוות חוקרים
מרתף הניסים והישועות של בעלי תנועת המוסר בחצר שטרויס נחשף! – מחקר מצולם מאת ישראל שפירא וצוות חוקרים (צילום: באדיבות ערוץ היוטיוב ישראל שפירא)

רקע: "הפנתרים השחורים" הייתה תנועת מחאה חברתית שקמה בשכונה זו בשנת תש"ל (1971), ביוזמת קבוצת צעירים בני הדור השני של יוצאי ספרד והמזרח, שביקשה למחות על מה שראו כקיפוח שיטתי של יוצאי עדות המזרח מצד הנהגת המדינה.

קמרונות מתקופת בעלי המוסר בחצר שטרויס במטבח ישיבת נתיבות אהרן (צילום: ישראל שפירא)

הצעירים אימצו את שמה ואת סמלה של תנועה אמריקאית זהה בשמה, שפעלה למען שוויון זכויות לשחורים בארצות הברית. התנועה, שפעלה כשנתיים וחצי עד פרוץ מלחמת יום הכיפורים, ארגנה סדרת הפגנות - חלקן אלימות מול כוחות המשטרה, ונתפסה בזמנה כתנועת המחאה המזרחית הבולטת ביותר שקמה במדינת ישראל.

דווקא הבחירה של אותם צעירים במילה "שחורים" ובדימוי הפנתר, ומיקום המחאה בליבה של שכונה ענייה שסבלה מהזנחה עירונית, הפכו את מוסררה לשם דבר בתולדות המאבק החברתי בישראל.

על אף הפער הטיפולוגי בין אברכי הישיבה לבין תושבי השכונה, שררה ביניהם מערכת יחסים מרתקת של כבוד הדדי.

בית המדרש ההיסטורי בחצר שטרויס. כיום חדר אוכל לישיבת נתיבות אהרן (צילום: ישראל שפירא)

תושבי מוסררה הספרדים רחשו הערכה עמוקה לתורה ולרבנים, והקפידו שלא לערב את הישיבה ואת שוכניה במחלוקות הפנימיות ובמאבקים החברתיים של הסביבה. כבוד זה הוא שאפשר לישיבה להתקיים ולשגשג בלב השכונה לאורך שנים.

כיום חדר האוכל בישיבת נתיבות אהרן עדין משמש כחדר לימוד מידי פעם (צילום: ישראל שפירא)

אולם, התקופה התאפיינה גם במתח חברתי רחב סביב תופעת החזרה בתשובה. באותם ימים, החלטה של צעיר חילוני לחזור בתשובה נתפסה לעיתים קרובות על ידי משפחתו והסביבה הקרובה כאירוע קיצוני ובלתי נתפס – "שיגעון" ממש, ללא קשר לרקע ההשכלתי או הסטטוסי של חוזר בתשובה, מדען, דוקטור או טייס.

מתח זה הגיע לשיאו בדרמה חסרת תקדים שמשחזר ר' עודד לוי. אמו של אחד מבעלי התשובה שלמדו בישיבה שימשה באותם ימים כבלשת בכירה ביחידה לתפקידים מיוחדים במשטרה. האם, שסירבה להשלים עם דרכו החדשה של בנה, שוכנעה כי הוא מוחזק במקום כ"שבוי" בידי ראשי הישיבה.

כדי להביא לסגירת המוסררה ולחילוץ בנה, פועלת האם בשיטות אפלות: היא שלחה בלשים מטעמה שהסתננו למתחם הישיבה והטמינו בתוך החדרים חומרים אסורים לשימוש. למחרת בבוקר פשטו שוטרים על חצר שטרויס תחת אמתלה של "בדיקה שגרתית". במהלך הסריקה "נחשפו" החומרים הושתלים, והמשטרה מיהרה לפתוח בהליכים להוצאת צו סגירה מיידי לכלל הקומפלקס.

הדרמה הגיעה לנקודת רתיחה כאשר הבן, שהבין מיד את המזימה הבלשית ואת המקור להפללת הישיבה, נאלץ לנהל מאבק עיקש מול אמו ומול רשויות החוק. לאחר תחנונים, שיחות עומק ומעורבות גורמים שונים, הובהרה האמת והתלונה בוטלה לחלוטין.

תקופה קצרה לאחר מכן חזרה בתשובה גם האם עצמה, יחד עם בעלה וכל המשפחה המורחבת.

המשך יבוא...
  • ישראל שפירא - היסטוריון ומרצה בכיר, חוקר ארץ ישראל ומדריך טיולים | מחבר הספרים 'המקומות הנדירים הקדושים והרטובים', 'עזה מאז ולתמיד', 'המקומות הקדושים בלבנון', ו'סודות המכבים' | לתגובות, הערות, לשליחת חומרים ורעיונות ולהזמנת הרצאות, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com

עוד בחדשות חרדים: