הבעל שם טוב הקדוש סיפר, שבשמחת תורה, כאשר עם ישראל היה עדיין ישן לאחר הריקודים וההקפות, קמו המלאכים והלכו לטאטא את גן עדן.
תוך כדי עבודתם מצאו המלאכים נעליים, גרביים וסוליות. הם התפלאו מאוד, שהרי בדרך כלל רגילים הם למצוא בגן עדן ציציות, תפילין, ספרי קודש ושאר דברים קדושים.
ניגשו המלאכים אל המלאך מיכאל ושאלו אותו:
״מה פשר הדברים האלה? כיצד הגיעו לכאן נעליים, גרביים וסוליות?״
השיב להם המלאך מיכאל:
״אלו הסחורה שלי! אלו השברים והשרידים של הריקודים וההקפות של עם ישראל בשמחת תורה. אלו הנעליים שנקרעו מרוב ריקודים לכבוד התורה והשמחה של עם ישראל.״
ובזה, אומר הסיפור, מתגאה המלאך מיכאל לפני המלאך מט״ט: המלאך מט״ט עושה כתרים מתפילותיהם של ישראל, ואילו המלאך מיכאל עושה כתרים יפים עוד יותר — מאותן נעליים קרועות, גרביים וסוליות שנשחקו מרוב ריקודים והקפות בשמחת תורה.
כי יש תפילות שעולות לשמים — ויש ריקודים שמספרים בשמים עד כמה יהודי שמח בתורה.
0 תגובות