בכל יום היה הבעל שם טוב הקדוש זכרו יגן עלינו טובל את עצמו בנהר, והארץ סביבות הנהר הייתה מכוסה בשלג עבה. כשהיה הבעל שם טוב הקדוש פוסע על השלג שהיה גס כקרח, עור רגליו היה נדבק לשלג, והיה זב דם מרגליו הקדושות.
פעם אחת ראה זאת גוי אחד, וכאב לו על כך. בפעם הבאה כשבא שוב הבעל שם טוב לטבול, הלך הגוי והניח קש על השלג, בשביל שהבעל שם טוב לא ידרוך על השלג הקשה.
הבעל שם טוב מגלה את המעשה
כשחזר הבעל שם טוב מטבילתו הרגיש שמשהו משונה, וכשהסתכל סביבו הבחין בקש שמפוזר על הארץ. הבעל שם טוב חיפש לדעת מי עשה זאת לכבודו, והגוי ניגש אליו ואמר לו שהוא עשה זאת.
אמר לו הבעל שם טוב: "אני אברך אותך בברכה אחת חזקה שתתקיים, רק תבחר מה אתה חפץ - האם אתה חפץ בבריאות תמידית, או בנחת מצאצאיך, או בעשירות מופלגת?"
הגוי, שלא הבין למה רק ברכה אחת, אמר: "רבי, אני חפץ בכל השלוש ברכות". אמר לו הבעל שם טוב: "אם כך, אז שיהיו לך את כל השלוש".
הברכה שהתקיימה במלואה
וכך היה. אותו הגוי, כשהיה זקן מופלג, היה בריא וחזק בגופו. לא נצרך לרופא מימיו ולא הייתה חסרה לו אפילו שן אחת. והיה לו נחת מהנכדים שלו, והיה עשיר גדול מאוד.
ואם גוי זכה לכך על מעשה טוב אחד שעשה לבעל שם טוב הקדוש, מה אנחנו בני אברהם יצחק ויעקב שנזכה לבריאות תמידית, לנחת מהילדים והצאצאים ולעשירות דקדושה.
בזכות הבעל שם טוב הקדוש זכרו יגן עלינו, אמן כן יהי רצון.
0 תגובות