מדוע הבעש"ט הקדוש בכה בכיה גדולה?
פעם אחת, נסע הבעל שם טוב הקדוש עם רבי יחיאל מיכל אב"ד ק"ק קאוולי, לרבנות בק"ק הורודנע, ובליל שישי במהלך הנסיעה תעו בדרך, והייתה חשכה גדולה, עד שממש לא ראו איש את אחיו.
הבעל שם טוב הקדוש ירד מהעגלה כדי לחפש את הדרך, ואחר כך ירד גם רבי יחיאל מיכל, ומצא את הבעל שם טוב הקדוש שוכב על הארץ בפישוט ידים ורגלים, ובוכה בכיה גדולה, ומורט את שערות ראשו, ולשאלת רבי יחיאל מיכל על מה בוכה ומדוע כך, ענה לו הבעל שם טוב הקדוש:
שהוא חושש שח"ו שיחללו שבת.
אמר רבי יחיאל מיכל: אלו לא ראינו בו, אלא - דבר זה! שבכה בכיה גדולה מחמת יראת חלול שבת, דיינו.
ועוד סיפור קצר, המלמד על יראת השמים העצומה ונוראה של הבעל שם טוב הקדוש.
פעם אחת שמעתי מהרב החסיד מורנו רבי גדליה ז"ל, שהבעל שם טוב הקדוש התפלל בכפר אחד תפילת מנחה, בחדר שבו התבואה היתה מאוחסנת ('שפייכלער').
והיו בחדר הרבה חביות שמלאות תבואה, ובעת התפילה, היה הרקדה גדולה בין החביות מחמת הרעדה, כמו שכתוב:
"מפני אשר ירד עליו ה' באש ויחרד כל ההר מאוד".
ותהילה לאל, שראיתי בחינות נשמת משה ז"ל, והבן.
מאמרותיו של הבעל שם טוב הקדוש 'צידה' לדרך לשבוע טוב ומבורך
הבעל שם טוב הקדוש מלמד שבזמן שאדם לומד תורה הוא יוצר קשר אמיתי ונפלא עם הקב"ה, קשר אמיץ שנזכה לחזק בשבת הבאה כשנקבל את התורה מחדש.
כשהקב"ה נתן את התורה במעמד הר סיני, הוא פתח במילה 'אנכי', ואומרת על כך הגמרא (שבת קה') שהמילה 'אנכי' היא ראשי תיבות: 'אנא נפשי כתבית יהבית', אני את נפשי כתבתי ונתתי בתורה שאני נותן לכם עכשיו.
הבעל שם טוב הקדוש מסביר, שהקב"ה נתן לנו את עצמו כביכול בתורה, הוא הלביש את חוכמתו האין סופית, את רצונו ועצמותו, ושאף איתה ברא את העולם, ולכן, כשאתה לומד תורה שיכלך מתמזג עם השכל האלוקי עם הקב"ה כביכול, ואתה זוכה לדברים הרבה.
הבעל שם טוב הקדוש מלמד איך תנהג בזמן לימוד תורה, כדי שתזכה להרבה דברים, זוכה "לדברים הרבה" – כמו שאמר רבי מאיר בעל הנס:
"ומגלין לו רזי תורה וכו', ר"ל שידע עתידות - וכל מאורעותיו מתוך התורה! וידע איך יתנהג - בתורה ועבודת השם יתברך".
ומה שנאמר כאן, הוא רק חלק קטן, כי: "ומלבד מה שרואה עולמות של מעלה, וכהנה, שמעתי מפי מורי" (בעל שם טוב על התורה, פר' ואתחנן).
ע"י דיבורי תורה ותפילה, ניתן לזכות – לביטול הדינים:
"יהיה מחשבתו דבוקה בו יתברך שמו - בדביקה וחשיקה, באור פני מלך חיים, אור האין סוף שבתוך האותיות, והבן, שהוא:
כלל גדול בתורה ובתפלה לפי מה שקבלתי ממורי, גם מסוגל זה כשיעשה כנ"ל לבטל הדינין, וכאשר שמעתי ממנו, ודפח"ח" (תולדות יעקב יוסף, פר' ויצא).
"ידביק את עצמו אל פנימיות רוחניות - אור אין סוף, שבתוך אותיות התורה והתפילה, שהוא נקרא לימוד לשמה".
זוכה "ישקני - מנשיקות פיהו" היש תענוג גדול מזה?
על ידי הדבקות: "באותיות התורה והתפילה, שידבק מחשבתו ופנימיותו - לפנימיות רוחניות שבתוך האותיות, זוכה בסוד:
"ישקני מנשיקות פיהו" זוכה ממש - דבקות רוחא ברוחא!
וכמו ששמעתי ממורי (בתהלים ס"ת):
"אם תשכבון בין שפתים" - והבן! (בן פורת יוסף דנ"ט ע"ד).
וכיון שהקב"ה שם את עצמותו בתורה, כל מי שדבק בתורה, התורה הופכת עבורו לסם חיים, וזה שנאמר:
"ואתם הדבקים בה' אלוקיכם, חיים כולכם היום" שנזכה, אמן!
שבוע טוב ומבורך לכלל ישראל, בריאות ופרנסה, שמחה וברכה וכל הישועות, אמן!
0 תגובות