איך 'טיפל' הבעש"ט הקדוש בכופר?
פעם אחת היה אסיפה בלעמבערג, והמלכות הכריחה את כל הרבנים להתווכח ברבים עם יעקב פראנק שהיה מכת הכופרים ימ"ש, והגה"ק רבי חיים ראפאפורט זי"ע שהיה אז גאון הדור, פנה לבעל שם טוב הקדוש זי"ע, וביקש ממנו לבוא להשתתף עימו בויכוח, מפני שהבעל שם טוב הקדוש הבין יותר את פראנק ושיטתו.
באמצע הויכוח התחיל פראנק לדבר ולטעון מה זה תורה שבעל פה שכסדר מוציאם בה מחלוקת החל מן המשנה ראשונה בברכות, וכן בכל הש"ס מלאים מחלוקת, הלזאת תקרא תורה.
עמד רבי חיים, ורצה להסבירו ששיטת בית שמאי מקורו במידת הדין, ושיטת בית הלל מקורו במידת הרחמים וכו' בסוגי הדברים וכיוצא בזה.
אמר הבעל שם טוב הקדוש: עם איש כזה, אין יכולים להתווכח בשיטות רק צריכים לכבדו עם קדחת.
ותיכף ומיד כשפראנק המשיך לדבר, בא לו קדחת חמה מאוד, והתחיל לדבר כאחד שמטורף בדעתו, ותיבה אחת לא היה לה שייכות עם אחריה, עד שאבד כל הויכוח (קול יעקב, עמ' קמ"ח).
מאמרותיו של הבעל שם טוב הקדוש 'צידה' לדרך לשבוע טוב ומבורך
הבעל שם טוב הקדוש נותן עצה נפלאה איך להיפטר מצער ולזכות לישועה, ומבאר פעמים רבות בתורתו, שבכל דבר יש ניצוץ אלוקי קדוש, אלא, שלפעמים הניצוץ האלוקי מוסתר בתוך כמה לבושים.
הקב"ה נמצא איתך עימך ואצלך תמיד: אם האדם מאמין בליבו שגם במקום שנראה שאלוקים לא נמצא, זה שקר וכזב כי הקב"ה לא עוזב אף יהודי לרגע, ותמיד נמצא איתך עימך ואצלך.
ביטול הצער ע"י האמונה במציאות השם בתוך ההסתרה: כשהאדם מבין שהקב"ה נמצא עימו בהסתרה – מתבטל הצער, כי מבין שיש בצער שכל עליון שלא מובן לשכל אנוש, והקב"ה אב רחום וחנון שלגדולתו אין חקר, ועושה הכל לטובת האדם, אז - מתבטל הצער.
קודם להודות ואח"כ לבקש: יש מחלוקת אם צריך קודם לשבח את הקב"ה, ואח"כ יבקש האדם את רצונו, או ההיפך, אבל, מהמילים "ויגש אליו יהודה, ויאמר בי אדוני" אומר הבעל שם טוב הקדוש שלמדים שקודם יש להודות ולשבח את השם יתברך, ואז, הקושי והצער מתבטל.
"בכל צרתם לו צר" – השכינה משתתפת עם האדם בצערו: אומר ה'תולדות' שאת המילה 'לו' אפשר לכתוב ולקרוא עם האות א', דהיינו 'לא' ומי שחכם מבין שכאשר יש לאדם צער, השכינה משתתפת עימו בצערו, כמו שכתוב: "קלני מראשי קלני מזרועי".
תתפלל על צער השכינה – וצערך יבוטל: כשאכפת לאדם מהצער השכינה, ומתפלל על צערה - צערו מתבטל (בעל שם טוב על התורה, פר' נח, עמוד התפילה).
לו צר הופך – לא צער: המילים 'לו צר' הופכים ל'לא צער' תפילתך על צער השכינה, גורמת שלא יהיה לך יותר צער, וזה: בכל צרתם – לא צער.
אין צער כי יש - אלוקים בקירבי: אם האדם חושב: "ואמר הלא על כי אין אלוקי בקרבי" ואינו זוכר שהשכינה תמיד עימו בכל מקום ורגע ממש, ואינו מתפלל על צערה, אז: "מצאוני הרעות האלה", כי:
אם היה נותן ליבו שצערו הוא גם צער השכינה אז - היה השם בקירבו, ואז - לא מצאוני הרעות האלה, לשון התולדות יעקב יוסף (פרשת בשלח).
הקב"ה "מלוא כל הארץ כבודו" – ממלא כל עלמין, כמו שכתוב: "הלא את השמים ואת הארץ אני מלא נאום ה'" מפרש הבעל שם טוב הקדוש: אני מלא – אני ממלא, אם תזכור שהקב"ה איתך ותהלל ותשבח אותו, יתבטל צערך, וזה בסוד: "תכין ליבם תקשיב אוזניך" והדברים נפלאים.
שבוע טוב ומבורך לכלל ישראל, רפואה ופרנסה, שפע ברכות וישועות, אמן.
0 תגובות