מתחת לאספלט ולשגרת היום-יום של אזור המרכז, עמוק באדמת חניון אצטדיון וינטר, התעוררה לחיים עיר אבודה ומתוכננת להפליא מלפני 1,300 שנה. עיר שתוכננה ושורטטה בידי מהנדסים קדומים עוד בטרם הונחה אבן אחת, ושכחה במשך מאות שנים.
על פי הודעה שפורסמה לראשונה על ידי רשות העתיקות, בחפירות שניהלו ד"ר יואב ארבל וליאור ראוכברגר לקראת הקמת מסוף אוטובוסים גדול במקום על ידי חברת נתיבי איילון, נחשף מכלול תעשייתי ומסחרי עוצר נשימה.
האתר, שהוקם במאה ה-7 או ה-8 לספירה בתקופות האומיית והעבאסית, פעל במשך כ-150 שנה וכלל רחובות ישרים ומצטלבים, חנויות ומחסנים, מתקני תעשייה מטויחים וכבשני יוצר. מיקומו לא היה מקרי - הוא שכן בסמוך לדרך הראשית שקישרה בין יפו, רמלה וירושלים, עורק תחבורה מרכזי שהפך את האזור למוקד מסחרי חיוני.
תכנון מראש - לפני שהונחה אבן אחת
מה שמייחד את התגלית הוא העובדה שהעיר תוכננה מראש בצורה מדויקת. החוקרים מסבירים כי המתחם לא התפתח באופן אורגני, אלא שורטט על ידי מהנדסים קדומים עוד לפני תחילת הבנייה. הרחובות הישרים והמצטלבים, החנויות והמחסנים - כולם היו חלק מתכנית אב מקיפה שהוכנה מראש.
המתחם ננטש בנסיבות שטרם פוענחו, אך לדברי החוקרים, לפני כ-1,000 שנה יושב האתר מחדש. הוקמו בו בתי מגורים, מתקני ייצור וטאבונים רבים, עד לעזיבתו הסופית בשלהי המאה ה-11, ערב הכיבוש הצלבני.
אוצר ממצאים מעיד על עוצמה כלכלית
לצד שרידי הבנייה המפוארים, התגלו עשרות כלי חרס ונרות שמן שלמים, כלי איפור וכלי שולחן עשויים ברונזה, כלי עבודה מברזל, עשרות מטבעות וכמות אדירה של שברי זכוכית וחרס מקומיים ומיובאים.
הממצאים המגוונים מעידים על עוצמתו הכלכלית של המרכז המסחרי הקדום. כלי החרס המיובאים מלמדים על קשרי מסחר רחבים, בעוד כלי האיפור והשולחן מצביעים על רמת חיים גבוהה של התושבים.
התגלית מצטרפת לשורה של גילויים ארכיאולוגיים מרגשים שנחשפו בשנים האחרונות בארץ, ומספקת הצצה נדירה לחיי היומיום והכלכלה בתקופה האסלאמית הקדומה. החפירות ממשיכות, והחוקרים מקווים לחשוף פרטים נוספים על העיר המתוכננת שקמה לתחייה מתחת לאספלט.
0 תגובות