דלג לתוכן הראשי
נתוני צריכה

הכיס מתרוקן, העגלות מתמלאות? הנתונים שחושפים כמה הוצאנו ברשתות המזון

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת נתוני פדיון רשתות השיווק • עלייה של 3.3% בסך הפדיון, 1.6% ברשתות המזון | האם הישראלים ממשיכים לקנות או מצמצמים? (כלכלה בארץ)

קניות בסופר | אילוסטרציה (צילום: AI)

האם אזרחי ישראל ממשיכים להוציא כספים ברשתות השיווק למרות יוקר המחיה, או שמא מצמצמים את הקניות? נתונים חדשים שפרסמה היום (שלישי) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מספקים תשובה מפתיעה: מגמת העלייה בצריכה נמשכת, גם אם בקצב מתון יותר מתחילת השנה.

על פי הדו"ח המסכם את נתוני הפדיון של רשתות השיווק לחודשים אפריל עד יוני 2026, נרשמה עלייה בערך המכירות במרבית ענפי הקמעונאות הגדולים. הנתונים, המחושבים במחירים קבועים ועל בסיס נתוני מגמה בחישוב שנתי, מהווים אינדיקטור מרכזי למצב המשק והצריכה הפרטית בישראל.

הנתונים המרכזיים: ממשיכים לקנות, אבל פחות מבעבר

מבחינת המספרים, התמונה שמצטיירת מראה עלייה עקבית, אך מתונה ביחס לרבעון הראשון של 2026. סך כל פדיון רשתות השיווק הציג עלייה של 3.3% בחודשים אפריל-יוני 2026, זאת בהמשך לעלייה חדה יותר של 6.8% שנרשמה בשלושת החודשים הראשונים של השנה.

פדיון רשתות המזון, הנוגע לכיסו של כל אזרח ואזרח, מציג עלייה של 1.6% בחודשים אפריל-יוני. לשם השוואה, ברבעון הקודם עמדה העלייה ברשתות המזון על 5.4% - ירידה משמעותית בקצב הגידול.

בלמ"ס מסבירים כי נתוני הפדיון מחולקים לשתי קטגוריות מרכזיות: רשתות המתמחות במזון, ורשתות המתמחות במוצרים אחרים. הקטגוריה השנייה כוללת מגוון רחב של ענפים - מוצרי טקסטיל והלבשה, הנעלה, מוצרים בני קיימה, כלי בית, וקטגוריית "שונות" הכוללת מוצרי קוסמטיקה, תרופות, צעצועים, ספרים, ציוד משרדי ואופטיקה.

המדד המקדים לכלכלת ישראל

מדוע נתוני רשתות השיווק חשובים כל כך לכלכלנים? הנתונים נאספים מדי חודש ישירות מהרשתות המובילות על ידי סוקרי הלמ"ס, ומקדימים בחודש שלם את פרסום נתוני פדיון המסחר הקמעוני הכללי המבוססים על דיווחי מע"מ. לכן הם משמשים כאינדיקטור מהיר ואמין לבחינת מגמות הצריכה הפרטית של הישראלים.

בלמ"ס מדגישים כי הנתונים שפורסמו כעת הינם ראשוניים, ובחודש הבא צפוי להתפרסם עדכון מדויק יותר עם קבלת המידע המלא מכלל הרשתות הנחקרות. כמו כן, מבהירים בלשכה סייג חשוב: העלייה במכירות ברשתות השיווק הגדולות לא בהכרח מעידה על עלייה בסך כל הקניות של הציבור.

לעיתים, מדובר פשוט במעבר של קונים מחנויות קטנות - מכולות וכדומה - אל תוך מסגרת רשתות השיווק הגדולות, בין היתר בגלל פתיחת סניפים חדשים, רכישת חנויות קיימות או סגירת סניפים מקומיים.

מה באמת קורה בשטח?

הנתונים מעלים שאלות מעניינות לגבי הרגלי הצריכה של הישראלים. האם הירידה בקצב הגידול מעידה על התחלת צמצום בקניות? או שמא מדובר בהתייצבות טבעית לאחר עלייה חדה בתחילת השנה?

חשוב לציין כי הפדיון של הרשתות המוגדרות כ"רשתות מזון" אינו מורכב רק ממוצרי אכילה, אלא כולל גם מכירה של חומרי ניקוי ומוצרים אחרים הנמכרים על המדפים בסניפים אלו. לכן, הנתונים משקפים תמונה רחבה יותר של הרגלי הצריכה הביתית.

בחודשים הקרובים יתברר האם המגמה של האטה בקצב הגידול תימשך, או שמא נראה שינוי בהרגלי הצריכה של הישראלים. בינתיים, הנתונים מצביעים על כך שלמרות יוקר המחיה והאתגרים הכלכליים, הישראלים ממשיכים להוציא כספים ברשתות השיווק, גם אם בקצב מתון יותר מבעבר.

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

תוכן שאסור לפספס:

אולי גם יעניין אותך:

עוד בבארץ: