בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב הכריע השבוע במאבק משפחתי ממושך ומכאיב, והורה על ביטול עסקת מתנה שנויה במחלוקת במסגרתה הועברה דירתה של קשישה לבתה. השופטת גלי רון קבעה בפסק דין נוקב כי הוכח קיומו של "ניכור לעת זקנה" והשפעה פסולה מצד הבת, אורנה, שניצלה את מצבה הקוגניטיבי של אמה.
הפרשה החלה בשנת 2017, כאשר רבקה, אלמנה וניצולת שואה, העבירה את זכויותיה בדירתה היחידה לבתה אורנה ללא תמורה. אחותה של אורנה, שרה, עתרה לבית המשפט בטענה כי מדובר בתוצאה של מסע הסתה מתוזמר, במסגרתו שוכנעה האם כי שרה מנסה לגנוב את כספה – מה שהוביל לניתוק הקשר עם משפחתה.
מניפולציה אכזרית ובידוד מוחלט
בפסק דינה, תיארה השופטת רון תמונה עגומה של מניפולציה אכזרית: אורנה התגוררה בצמידות לאם, מנעה ממנה כל מפגש פרטי עם בני משפחתה האחרים, וניצלה את חולשתה ומצבה הקוגניטיבי כדי להפוך אותה ל"כר נוח להשפעה פסולה". השופטת הבהירה כי בית המשפט לא יכול היה לעמוד מנגד מול ההשתלטות בזמן אמת, והדגישה את החובה להגן על האדם הקשיש בטרם יהיה מאוחר מדי.
על פי הראיות שהוצגו בבית המשפט, אורנה ניצלה את תקופת מגפת הקורונה כדי ליצור עם האם יחסי תלות מוחלטים. בעוד שרה היא שנשאה בעול הטיפול באם לאורך השנים, אורנה הגיעה מחו"ל ובודדה את אמה בבית האבות, תוך שהיא מונעת קשר עם יתר בני המשפחה. במהלך תקופה זו, כך עולה מהראיות, הסיתה אורנה את אמה כנגד בתה המסורה בטענות שווא.
שיאה של הפרשה נרשם כאשר התברר כי אורנה העבירה את אמה בחטף לארצות הברית, ללא ידיעת האפוטרופוס שמונה לה ובניגוד לדין. בתקופה זו, התגלה כי זכויותיה של האם בדירת יוקרה הועברו ללא תמורה לאורנה, תוך ניצול מצבה הקוגניטיבי המוחלש.
פסק דין חד-משמעי
בסופו של הליך מרגש וטעון, הורתה השופטת על ביטול עסקת המתנה והשבת הדירה לעיזבונה של רבקה המנוחה, שהלכה לעולמה במהלך ההליכים בארה"ב. בנוסף, חויבה אורנה להשיב את דמי השכירות שגבתה מהנכס מאז 2019, ולשלם הוצאות משפט בסך 50 אלף שקלים לשרה ולעיזבון.
פסק הדין מצטרף לשורה של החלטות דומות בהן בתי המשפט מתערבים להגן על קשישים מפני ניצול והשתלטות על רכושם. השופטת רון הבהירה כי בית המשפט רואה בחומרה רבה מקרים בהם בני משפחה מנצלים את חולשתם של קרוביהם הקשישים לצורך השתלטות על נכסים.
המקרה מהווה תזכורת קשה למציאות שבה קשישים, ובמיוחד ניצולי שואה, נמצאים בסיכון להשתלטות ולניצול מצד בני משפחתם. פסק הדין שולח מסר ברור כי בתי המשפט לא יעמדו מנגד מול תופעה זו, ויפעלו בנחישות להגן על הזכויות של האוכלוסייה הפגיעה.
0 תגובות