סכסוך ירושה בין ארבעה אחים הגיע לבית המשפט המחוזי בתל אביב, לאחר ששלושה מהם ניסו לעצור את מכירת דירת אביהם המנוח במחיר של 4.25 מיליון שקל. לטענתם, שווי הדירה גבוה משמעותית ועומד על לפחות 5.1 מיליון שקל, אולם השופט נפתלי שילה דחה את בקשתם וקבע כי אין הצדקה להמשיך לעכב את המכירה.
על פי צוואת האב וההסדר שנערך בין ילדיו, כל אחד מארבעת האחים זכאי לרבע מהעיזבון. אלא שבעוד שניים מהם המשיכו להתגורר בדירה, אחותם ביקשה לממש את חלקה ולקבל את הכסף המגיע לה.
מנהל העיזבון, שמונה בסוף שנת 2022, החל לפעול למכירת הדירה בשנת 2023. במשך השנים הוזמנו מספר הערכות שמאי והנכס פורסם למכירה, אך לא נמצא רוכש שהציע את הסכום שדרשו האחים.
פער של מאות אלפי שקלים
במרץ 2023 הוערך שווי הדירה בכ-4.96 מיליון שקל, אולם ההצעה שהתקבלה באותה שנה עמדה על 3.5 מיליון שקל בלבד ולא אושרה.
בהמשך הוזמנו הערכות נוספות. באפריל 2025 הוערך שווי הדירה ב-4.7 מיליון שקל, ובשמאות נוספת ממאי 2026 הועמד השווי על 4.44 מיליון שקל.
לבסוף התקבלה הצעה לרכישת הדירה תמורת 4.25 מיליון שקל. הרוכש חתם על מסמכי העסקה והעמיד המחאה בנקאית בסך 425 אלף שקל.
אלא ששלושה מהיורשים התנגדו למכירה. לטענתם, הדירה שווה לפחות 5.1 מיליון שקל, והם ביקשו לקבל שלושה חודשים נוספים כדי למצוא רוכש במחיר גבוה יותר.
לחלופין ביקשו להעביר את הדירה לבעלותם המשותפת של ארבעת היורשים, במקום למכור אותה במסגרת ניהול העיזבון.
האחות התנגדה להמשך ההמתנה
האחות, שלא התגוררה בדירה, התנגדה לעיכוב המכירה והבהירה כי אינה מעוניינת להמשיך להחזיק בנכס במשותף עם אחיה.
היא אף הצביעה על כך שהאחים לא הסכימו לרכוש את חלקה לפי הערכת השווי הגבוהה שהם עצמם הציגו.
מנהל העיזבון טען כי במשך יותר משלוש שנים נעשו ניסיונות למצוא רוכש, אך האחים המתנגדים לא הצליחו להביא הצעה טובה יותר.
באוגוסט 2026 אישר בית המשפט לענייני משפחה את המכירה. שלושת האחים ביקשו לערער על ההחלטה, וההליך הגיע לבית המשפט המחוזי.
בית המשפט: לא ניתן לכפות על האחות להישאר שותפה
השופט נפתלי שילה קבע כי הפער בין הערכות השמאי לבין ההצעה שהתקבלה אינו מצדיק את ביטול המכירה, במיוחד לאחר תקופת השיווק הארוכה.
בהחלטתו התייחס גם למצב הדירה, שלפי חוות הדעת העדכנית מתאפיינת בגימור בסיסי ובחלוקה פנימית שהותאמה לצרכיו של המנוח.
השופט הדגיש כי איש מהאחים המתנגדים לא הציג רוכש שהיה מוכן לשלם את המחיר הגבוה שלטענתם ניתן להשיג.
אולם מעבר לשאלת המחיר, בית המשפט נתן משקל משמעותי לזכותה של האחות לקבל את חלקה בירושה.
"זכותה של המשיבה לקבל את חלקה בדירה ללא שהות נוספת", קבע השופט.
הוא הפנה לסעיף 117(ג) לחוק הירושה, שלפיו "אין למסור נכס אחד ליורשים אחדים בלי הסכמתם", והבהיר כי אין לכפות על האחות להמשיך להיות שותפה בנכס בניגוד לרצונה.
בני ברק: טעות קטנה הכשילה תביעת הריסה נגד השכנים
לדבריו, רישום הדירה על שם ארבעת האחים לא יפתור את המחלוקת, ואף עלול להוביל לתביעה נוספת לפירוק השיתוף ולהוצאות משפטיות נוספות.
לא רק שהפסידו – גם ישלמו הוצאות
בית המשפט דחה את בקשת רשות הערעור והותיר על כנה את ההחלטה לאשר את מכירת הדירה תמורת 4.25 מיליון שקל.
בנוסף חויבו שלושת האחים המתנגדים לשלם הוצאות משפט בסך כולל של 22 אלף שקל: 10,000 שקל למנהל העיזבון, 10,000 שקל לרוכש ו-2,000 שקל לאחותם.
ממשרד עורך הדין ארנון גרפי, שייצג את שלושת היורשים, נמסר כי הם מכבדים את החלטת בית המשפט, אך מצרים על כך שטענותיהם לא התקבלו.
לדבריהם, האחים ביקשו פרק זמן קצר נוסף כדי למצוא רוכש שישלם את שוויה הריאלי של הדירה. עוד טענו כי מכירתה במחיר נמוך פוגעת בכלל היורשים ואינה מתיישבת עם רצונו של האב, שהורה למנהל העיזבון לפעול בשיתוף פעולה עם ילדיו.