בעולם הדיגיטלי שבו אנו חיים, הווטסאפ הפך לכלי תקשורת מרכזי בקהילות החרדיות – קבוצות שכונה, קבוצות ישיבה, קבוצות גמ"ח ועוד. אך לצד היתרונות, מתעוררים אתגרים לא פשוטים בשמירת הלשון ובין אדם לחברו. פסק דין חדש שניתן בבית משפט השלום בתל אביב מציב מראה חדה מול מנהלי קבוצות רבים: שלושה מנהלים חויבו לשלם פיצויים בסך כולל של 90,000 שקלים, לאחר שאיפשרו למסע השמצות וביוש להימשך בקבוצה שבניהולם.
הפרשה החלה כאשר לוחם מהגדוד, שנפגע מסדרה מתמשכת של השמצות וכינויים קשים מצד חבר אחר לגדוד, החליט להפנות את החץ המשפטי לא אל המפרסם עצמו – בשל מצבו הנפשי המורכב – אלא אל מי שמנהלים את 'הזירה': שלושת מנהלי קבוצות הוואטסאפ. התובע טען כי למרות פניותיו החוזרות ונשנות, המנהלים בחרו לעצום עיניים, לא מחקו את ההודעות ולא הרחיקו את המשתמש הפוגעני.
השופט: 'לא צופה מן הצד'
מנגד, ניסו המנהלים להגן על עצמם בטענה כי מדובר בוויכוח היסטורי לגיטימי וכי אין עליהם אחריות על מה שאחרים כותבים. אלא שהשופט יאיר דלוגין לא קיבל את הטיעון הזה. בפסק הדין המנומק, הבהיר השופט כי אמנם ניהול קבוצה כשלעצמו אינו יוצר אחריות אוטומטית לכל הודעה, אך ברגע שהמידע מגיע לידי המנהלים והם אינם פועלים לעצירת הפגיעה – הם הופכים לשותפים לה.
השופט דלוגין הבהיר כי מנהל קבוצה אינו 'צופה מן הצד' בלבד. ברגע שהגיע לידיעתו כי מתרחש ביוש, השמצה או פגיעה בזולת – חובתו המוסרית והמשפטית היא לפעול. החובה הזו כוללת מחיקת הודעות, הרחקת המשתמש הפוגעני, או במקרה הצורך – השתקת הקבוצה כדי למנוע את המשך הפגיעה.
בית המשפט עשה אבחנה בין הנתבעים בהתאם למידת המעורבות וההתנצלות שלהם, וחייב אותם בתשלום פיצויים מצטבר של 90 אלף שקלים – חלוקה של 20, 30 ו-40 אלף שקלים לכל מנהל. פסק הדין הזה משנה את כללי המשחק: מנהלי קבוצות בישראל – אם אתם מנהלים קבוצה, האחריות למה שקורה בה היא עכשיו גם עליכם.
מסר ערכי וחשוב
המסר העולה מפסק הדין נוגע בנקודה רגישה וחשובה מבחינה משפטית: כוחו של מנהל הקבוצה הוא לא רק טכני, אלא ערכי.
היכולת לעצור מראש פגיעה או השמצה, למנוע לשון הרע ולשמור על כבוד הבריות, היא חלק בלתי נפרד מניהול תקין של מרחב דיגיטלי.
מי שבוחר לפתוח ולנהל קבוצה – לוקח על עצמו אחריות גם על האווירה
יצוין כי זהו לא המקרה הראשון בו בתי המשפט מתמודדים עם סוגיות של לשון הרע ברשתות החברתיות.
לאחרונה, דחה בית המשפט המחוזי תביעת לשון הרע נגד עו"ד יהודה שפר, בקובעו כי הביטויים היו הבעת דעה בשיח ציבורי. במקרה אחר, הפסיד מני אסייג בתביעת לשון הרע לאחר שכינה פעיל שמאל 'משתף פעולה של חמאס'.
פסק הדין הדרמטי מהווה תמרור אזהרה מהבהב עבור מנהלי הקבוצות – לשים לב לדברים שנכתבים ולהגיב באופן מיידי באמצעות מחיקה או הבהרה והתנצלות במקרה הצורך כאשר מתחוללות פגיעות ותופעות של ביוש או השמצה. הפסיקה הזו מזכירה לנו שוב: במרחב הדיגיטלי, כמו בחיים עצמם, אחריות היא לא רק מילה – היא מעשה.
0 תגובות