ביון בבג"ץ היום (ראשון) צפוי להיות מוקד המתיחות הפוליטית והמשפטית, כאשר הרכב מורחב של חמישה שופטים מתכנס להכריע בשאלה האם בחירתו של עו"ד מיכאל ראבילו לתפקיד מבקר המדינה בטלה בשל פגמים בהליך. בראש ההרכב עומד הנשיא יצחק עמית, ולצידו המשנה לנשיא נועם סולברג והשופטות דפנה ברק-ארז, יעל כנפי-שטייניץ ורות רונן. העתירות הוגשו על רקע טענות חריפות כי ביום הבחירה, ה-3 ביוני 2026, נפגעה חשאיות ההצבעה באופן שלא ניתן להשלים איתו.
שורשי הפרשה נעוצים ביום ההצבעה בכנסת, אז תועדו חברי כנסת כשהם נכנסים מאחורי הפרגוד עם מכשירים סלולריים ומצלמים את פתקי ההצבעה שלהם. מדובר היה בתופעה רחבה שכללה חברים ממספר סיעות, מה שעורר מיד טענות על "משמעת קואליציונית" כפויה ופגיעה אנושה בחשאיות שהיא תנאי בסיסי בבחירת מוסד מבקר המדינה.
העותרים טוענים כי מדובר בשיבוש הליך דמוקרטי, בעוד נציגי הכנסת והליכוד טוענים כי לא קיים איסור מפורש בחוק על החזקת טלפון מאחורי הפרגוד וכי פסילת הבחירה תהווה התערבות לא לגיטימית.
בדיון קודם ב-18 ביוני 2026, הציעו השופטים לכנסת לפתור את המחלוקת בדרכים פרלמנטריות על ידי קיום הצבעה חוזרת ותקינה. אולם, ב-21 ביוני הודיע יו"ר הכנסת, אמיר אוחנה, על החלטתו שלא לקיים הצבעה כזו.
סירוב זה סגר את הדלת בפני מתווה של "ריפוי מרצון" והעביר את ההכרעה הסופית לבית המשפט העליון, שהוציא צו על-תנאי וקבע דיון בהרכב מורחב.
בזמן שהדיונים הסוערים נציג יועמ"שית הכנסת הציג היום עמדה תקיפה בבג"ץ נגד פסילת בחירתו של עו"ד מיכאל ראבילו למבקר המדינה. הנציג הבהיר כי גם אם בית המשפט יקבע הלכה חדשה האוסרת על צילום מאחורי הפרגוד, לא ניתן להחיל אותה רטרואקטיבית כדי לפסול את ההצבעה שכבר התקיימה.
"גם אם תכריעו שאסור לצלם, זה חידוש שלא היה ידוע ובפועל נעשה הפוך", טען נציג הכנסת. לדבריו, מזכירות הכנסת, היו"ר והח"כים פעלו מתוך הבנה שאין איסור כזה, וקבע: "נקבע שלשנות את כללי המשחק תוך כדי משחק – כלומר תוך כדי הבחירות – זה חמור, אבל לשנות אחרי הבחירות ובשל כך לפסול אותן, זה הרבה יותר חמור".
במהלך הדיון, לאחר מספר הערות ביניים, הורה הנשיא יצחק עמית לחברת הכנסת גוטליב לצאת מהאולם, תוך שהוא מציין כי בית המשפט "הבליג על מספר הפרעות". גוטליב סירבה לעזוב את המקום על ידי משמר בתי המשפט והטיחה בשופט עמית כי מדובר ב"בושה". בתגובה, אמר הנשיא עמית: "כמו שנאמר, והעם רואה את הקולות
בא כוח הליכוד, עו"ד אילן בומבך, קרא לדחות את העתירות על הסף, בין היתר בטענה כי המועמד אלרון עצמו לא עתר וכי הייתה הסכמה של האופוזיציה להכנסת טלפונים לקלפי. המשנה לנשיא, השופט נועם סולברג, תהה בתגובה: "אולי משקל ההסכמה הוא אפסי, כי יש הוראה מפורשת בחוק יסוד?".
במהלך הדיון, השופטת רות רונן הפנתה שאלה לבא כוח הכנסת, עו"ד יצחק ברט: "האם הנחיה יכולה להיות סמויה באיזושהי אווירה חברתית, ממנה עולה שזה מותר ואולי גם רצוי? יש משמעות לגורם שהביא את אותם אנשים לצלם את עצמם". השופטים הדגישו כי על אף שלא נאמר לחברי הכנסת שמותר לצלם, הובהר להם שאין איסור על הכנסת הטלפונים לקלפי.
הנשיא יצחק עמית ציין כי יש להיזהר מהיקשים לבחירות הכלליות, אך הוסיף: "פתק שיש עליו סימן מזהה, הוא פסול. מבחינת התכלית והמהות, האם יש הבדל אם אני מצלם את עצמי?". השופטת יעל כנפי-שטייניץ חידדה את הבעיה המהותית: "אין חולק שהבסיס לחשאיות ההצבעה הוא הפרגוד. אם אנחנו מסיטים אותו, האם ההצבעה אינה הופכת להיות גלויה?".
מנגד, עו"ד ברט טען כי לחברי הכנסת עומדת הזכות לתעד את הצבעתם מכוח חופש הביטוי. השופט סולברג דחה טיעון זה באומרו: "חברי הכנסת יכולים להגיד לפני ההצבעה ואחריה מה הצביעו. פגיעה של 30 שניות מאחורי הפרגוד בחופש הביטוי, המשקל שלה קרוב לאפס".
11 תגובות