"בני מלכים" | חלק רביעי

אזעקה באמצע ליל הסדר, מה עושים? | המדריך ההלכתי המלא • צפו

ליל הסדר מגיע בימי מלחמה שבהם משפחות רבות יושבות ליד שולחן החג עם אוזן כרויה לצופרי האזעקה | השאלות ההלכתיות בוערות: מה עושים אם האזעקה קוטעת את הקידוש? מה הדין אם נאלצנו לצאת למקלט באמצע אכילת המצה? ויש גם שאלה שחייל אחד שאל | הגאון הרב גדעון בן משה במשדר "בני מלכים" עם יוסי עבדו מגיש את המדריך ההלכתי המלא • צפו (פסח בכיכר)

המדריך ההלכתי המלא לליל הסדר בצל המלחמה
המדריך ההלכתי המלא לליל הסדר בצל המלחמה
המדריך ההלכתי המלא לליל הסדר בצל המלחמה

ליל הסדר מגיע בתקופה מתוחה במיוחד, ימי מלחמה שבהם משפחות רבות יושבות ליד שולחן החג עם אוזן כרויה לצופרי האזעקה - והשאלות ההלכתיות בוערות: מה עושים אם האזעקה קוטעת את הקידוש? מה הדין אם נאלצנו לצאת למקלט באמצע אכילת המצה? ויש גם שאלה שחייל אחד שאל.

הפוסק הגאון הרב גדעון בן משה במשדר "בני מלכים" עם יוסי עבדו עושה סדר עם כל ההלכות הנוגעות לליל הסדר בצל המלחמה.

"בני מלכים" - הפרקים הקודמים >>>

ראשית – הכלל הבסיסי: פיקוד העורף קודם לכל

הרב גדעון בן משה פתח בנקודה עקרונית שאין עליה עוררין: "חייבים להישמע להוראות של כוחות הביטחון ופיקוד העורף. הדברים האלה מצילים חיים". הרב הדגיש שאין מקום לשיקולים אחרים במצב של סכנה ואין להשוות את עצמנו לצדיקי הדור. "אנחנו אנשים פשוטים. הלוואי שנגיע לקרסוליים של צדיקים כמו הרב חיים קנייבסקי זצ"ל שהקדוש ברוך הוא שמר עליהם באופן על-טבעי. במקום סכנה, אדם חייב לעשות הכל כדי לשמור על עצמו ועל משפחתו".

הרב הוסיף נקודה הלכתית מעמיקה שרבים אינם מודעים אליה: "הגמרא אומרת שאפילו אם אדם ניצל, עצם העובדה שהוא בא לסכנה והיה צריך לשמור ולהציל אותו ולעשות לו נס – מנכים לו מזכויותיו". כניסה מיותרת לסכנה אינה מעשה של אמונה – היא טעות.

מקרה ראשון: יצאתם לממ"ד שנמצא בתוך הבית

זהו המקרה הפשוט ביותר מבחינה הלכתית. "אם הממ"ד נמצא בתוך המתחם של הבית – אין בזה שום בעיה בכל השלבים. בסך הכל עברנו מחדר לחדר". מעבר מחדר לחדר אינו לכתחילה אבל אינו מעכב שום דבר. יוצאים, שוהים את הזמן הנדרש לפי ההוראות, חוזרים – וממשיכים מהנקודה שהפסיקו.

מקרה שני: נאלצתם לצאת מחוץ לבית

כאן ההלכה מתחלקת לפי השלב שבו הייתם בסדר. יש שלושה תרחישים: יציאה למקלט ציבורי, יציאה למדרגות, או מעבר לדירת שכנים – כולם נחשבים יציאה ל"רשות אחרת".

אחרי הקידוש

הרב פסק כלל ידוע: "אין קידוש אלא במקום סעודה". אם יצאתם מיד אחרי הקידוש ולא שתיתם מהכוס - יש בעיה וייתכן שיצטרכו לחזור ולקדש.

הפתרון המעשי שנתן הרב הוא פשוט ומכריע: "בליל הסדר יש לנו מזל גדול שלכולם יש כוס ביד. לכן במקרה כזה - צריך להקפיד לשתות את כל הכוס לפני שמתפנים".

שתיית רביעית יין או מיץ ענבים - 86 סמ"ק, נחשבת "קידוש במקום סעודה", ובכך הקידוש קיים גם אם עוזבים את החדר מיד לאחר מכן.

כלל פשוט לזכור: לפני שקמים – שותים את כל הכוס.

באמצע הסעודה

"אם היינו באמצע סעודה, יצאנו וחזרנו - צריך לשים לב לא לטמא את הידיים". אם אדם הסיח דעתו מטהרת הידיים בזמן הפינוי, כשחוזר לסעודה עליו ליטול ידיים שוב - אך ללא ברכה.

באמצע ברכת המזון

ברכת המזון היא מצווה מהתורה. אך גם כאן ההלכה ברורה: "אם נשמעה אזעקה וחייבים להתפנות למקום מוגן – מתפנים, ומסיימים את ברכת המזון במקום שהגענו אליו".

ממשיכים מהמקום שבו הפסיקו, גם אם כעת נמצאים בממ"ד או במקלט.

מקרה שלישי: אזעקה באמצע אכילת האפיקומן

זהו השלב הבעייתי ביותר. השולחן ערוך פוסק בסימן תע"ח שאם נרדמו באמצע אכילת האפיקומן - אין יכולים להמשיך לאכול. הרמ"א מוסיף: הוא הדין אם שינו מקומם למקום אחר. והדגש החשוב - גם אם חזרו לאותו מקום בדיוק, אין יכולים להשלים את האכילה שהחלו.

הטעם: "חכמים דימו את האפיקומן ממש לקורבן פסח. כמו שקורבן פסח לא נאכל בשתי חבורות ולא נאכל בשני מקומות – אותו דבר לגבי האפיקומן".

הכל תלוי בכמה אכלתם לפני שיצאתם:

אם אכלתם כזית לפני היציאה - יצאתם ידי חובת אפיקומן. חוזרים, מברכים ברכת המזון, ממשיכים.

אם לא הספקתם לאכול כזית - לפי השולחן ערוך והרמ"א, איבדתם את מצוות האפיקומן בלילה הזה. מי שרוצה לאכול כזית חדש יכול לאכול, אך לפי שיטה זו אינו יוצא ידי חובה. לפי ה"פרי חדש" בלבד – יוצא ידי חובה בכזית החדש.

הפוסק הגאון רבי גדעון בן משה במשדר "בני מלכים"

דין חיילים בשטח: אין תשלומין לליל הסדר

הרב גדעון שיתף סיפור אמיתי: חייל אחד התקשר אליו במוצאי החג ואמר שיצא לפעילות מבצעית בלילה ונתקע במארב עד הבוקר ולא הספיק לעשות סדר. הוא שאל: "האם יש תשלומין לליל הסדר?", התשובה הייתה חד משמעית: "אין תשלומין לליל הסדר".

מי שלא עשה סדר בליל פסח ועלה עמוד השחר - הזמן עבר. לא ניתן לאכול מצה ולשתות ארבע כוסות ביום עם ברכה. החייל נחשב אנוס ופטור מהמצווה.

"אנוס רחמנא פטריה" - המסר הסופי

הרב גדעון בן משה סיים בדברים שמאזנים בין הדיוק ההלכתי לבין הנחמה האנושית: "כמובן זה נובע מתוך אונס. אף אחד לא עושה את זה מרצונו ומתוך זלזול. 'אנוס רחמנא פטריה' – הקדוש ברוך הוא מבין אותנו. נקבל בעזרת השם שלא נצטרך את כל ההלכות האלה. אנחנו נלמד אותם, נדע אותם, אבל לא נצטרך לקיים אותם. נתפלל שהקדוש ברוך הוא יזכה את כל עם ישראל לשבת עם המשפחות בשמחה ובטוב לבב, עם ניצחון גדול, ולנהל את הסדר כהלכתו".

סיכום הלכתי: מה עושים בכל שלב

  • קידוש - לפני שקמים, שותים את כל הכוס. רביעית יין או מיץ ענבים מקיימת "קידוש במקום סעודה".
  • מעבר לממ"ד בתוך הבית - אין בעיה בשום שלב. ממשיכים מאיפה שהפסיקו.
  • יציאה מחוץ לבית אחרי קידוש ללא שתייה - לחזור ולקדש.
  • חזרה מהממ"ד באמצע סעודה - אם הסיחו דעת מהידיים, ליטול שוב ללא ברכה.
  • ברכת המזון - ממשיכים ממקום ההפסקה, גם אם נמצאים בממ"ד.
  • אפיקומן - אם אכלו כזית לפני היציאה יצאו ידי חובה, אם לא אכלו, לפי השולחן ערוך והרמ"א - איבדו את המצווה, אך הם אנוסים. לפי הפרי חדש בלבד - יוצאים בכזית חדש. גם אם חזרו לאותו מקום - אין להמשיך את האכילה שהחלו.
  • חיילים בשטח - אין תשלומין לליל הסדר. זמן המצווה עבר עם עלות השחר.

צפו במדריך ההלכתי המלא - בראשית הכתבה

קרדיטים >>>

  • תחקיר והגשה: יוסי עבדו
  • צילום: למי עזוז, נריה סעדיה
  • בימוי: אבי לודמיר
  • הפקה: איציק אוחנה
  • מפיק: אשר רוט
  • עריכה: שלמה רוטנברג
  • עיצוב אולפן וניהול מחלקת מדיה: ידידיה כהן

האם הכתבה עניינה אותך?

כן (100%)

לא (0%)

הצטרפו עכשיו לקבוצת העידכונים של כיכר השבת

תוכן שאסור לפספס:

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

1
לא יכולה לקחת את יוסי ברצינות אחרי "ההרצל" בתוכנית שהייתה
חזק וברוך

אולי גם יעניין אותך:

עוד באולפן כיכר: