בצעד טכנולוגי פורץ דרך, חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד הצליחו לראשונה לפענח דיבור פנימי - כלומר מילים שאדם חושב בראשו מבלי להגות אותן - באמצעות ממשקי מוח־מחשב (BCI). הממצאים פורסמו בכתב העת היוקרתי Cell, ומהווים קפיצה משמעותית לעבר עולם שבו מחשבות יוכלו להפוך לכלי תקשורת ממשי.
הניסוי נערך בקרב ארבעה משתתפים הסובלים משיתוק חמור בעקבות ALS או שבץ בגזע המוח. החוקרים השתמשו בשתלים זעירים באזור המוטורי של המוח, האחראי על הפקת הדיבור ותנועות רצוניות. השתלים קלטו את דפוסי הפעילות החשמלית במוח בזמן שהנבדקים ניסו לדבר - או רק דמיינו שהם מדברים.
כיצד זה עובד
במחקר נמצא שדיבור פנימי ודיבור ניסיוני מפעילים אזורים חופפים במוח, אך עוצמת האותות הפנימיים חלשה יותר. צוות החוקרים אימן מודלים של בינה מלאכותית כדי לזהות את הדפוסים הללו ולתרגם אותם למילים מתוך מאגר עצום של 125 אלף מילים. התוצאה: הצלחה של עד 74% בזיהוי משפטים שהמשתתפים רק חשבו עליהם.
לדברי החוקרים, מדובר בפעם הראשונה שבה פוענח "המראה המוחי" של מחשבה על דיבור בזמן אמת. יתרה מכך, המשתתפים דיווחו כי קל ונוח להם יותר להשתמש במערכת המבוססת על דיבור פנימי, לעומת ניסיונות כרוניים להגות מילים בקול.
הגנה על פרטיות
כיוון שהטכנולוגיה חודרת ישירות למחשבות, פותחו מנגנוני הגנה מיוחדים. המערכת נותרת בלתי פעילה וכדי להפעיל אותה, המשתמשים חייבים לחשוב על ביטוי ססגוני - ״צ׳יטי צ׳יטי בנג בנג״ - ששימש כסיסמה פנימית והוכר במעל ל‑98% דיוק. כך נמנעת גישה לא רצונית לתוכן מחשבתי פרטי. בנוסף, החוקרים הראו שניתן ללמד את המערכת להתעלם מדיבור פנימי כאשר המשתמש מעוניין להשתמש בדיבור ניסיוני בלבד.
יישומים רפואיים וצפי לעתיד
עבור חולים ב‑ALS ואנשים עם מגבלות דיבור חמורות, מדובר בשער חדש לתקשורת. כיום מערכות דומות המבוססות על דיבור ניסיוני מסוגלות להגיע לדיוק של 98% ולמהירות של עד 90 מילים בדקה - אך הן מתישות מאוד. במחקר הנוכחי, המשתתפים דיווחו כי דיבור פנימי דורש פחות מאמץ ועשוי בעתיד להפוך לחלופה נוחה וטבעית הרבה יותר.
החוקרים מדגישים כי הטכנולוגיה עדיין אינה מסוגלת לקרוא מחשבות חופשיות, אלא רק לפענח מילים ודיבור מתוכנן. עם זאת, הם מאמינים שהכיוון ברור: "הממצאים נותנים תקווה ממשית לכך שבעתיד ממשקי מוח־מחשב יאפשרו שיחה טבעית, שוטפת ונוחה - עבור מי שאין להם אפשרות לדבר בעצמם".
0 תגובות