מאחורי החיוכים וההצהרות על "אחדות מלאה" בוושינגטון, מתנהלת מלחמת עולם בין שתי הדמויות החזקות ביותר תחת הנשיא טראמפ: סגן הנשיא ג'יי-די ואנס ומזכיר המדינה מרקו רוביו.
השניים מובילים שתי אסטרטגיות דיפלומטיות נפרדות, ולעיתים סותרות, שעלולות לקבוע לא רק את גורל המזרח התיכון, אלא גם מי מהם יזכה בכתר בבחירות 2028.
ואנס: עסקה עם איראן לפני הכל
סגן הנשיא ואנס מייצג את הזרם הציני והבדלני של "אמריקה תחילה". הוא מוביל את המשא ומתן הישיר מול טהרן, מתוך מטרה מוצהרת לסיים את המעורבות האמריקנית היקרה באזור.
ואנס לא מהסס להפעיל לחץ כבד על ירושלים; הוא הבהיר כי הוא מצפה מהממשלה הישראלית "להתיישר" ולא לתקוף את המאמצים האמריקניים, ואף רמז כי ישראל פוגעת בסיכויי השלום כשהיא תוקפת בביירות. עבורו, איראן היא שותפה פוטנציאלית ל"עסקה טרנזקציונלית" שתאפשר לארה"ב להתמקד באתגר האמיתי: סין.
מנגד ניצב מרקו רוביו, "הנץ" המסורתי שרואה בביטחון ישראל ובריסון איראן ערך עליון. בזמן שוואנס מדבר עם האיראנים בשוויץ, רוביו חורש את מדינות המפרץ כדי להרגיע את בעלות הברית המבוערות מהוויתורים לטהרן.
רוביו מתעקש על זכותה של ישראל להגן על עצמה ומנסה לבנות מסלול עוקף איראן לחיזוק ממשלת לבנון, במטרה להחליש את השפעת האייתוללות – אותה השפעה שוואנס מוכן לקבל כחלק מהסכם רחב.
דריסת רגל בלבנון
המתח הגיע לשיאו כאשר ואנס הציע להעניק לאיראן דריסת רגל רשמית בעתיד לבנון במסגרת מזכר ההבנות החדש – צעד שסותר חזיתית את המאמצים של רוביו להוציא את איראן מהמשוואה הלבנונית.
בעוד הבית הלבן טוען שאין ביניהם "אפילו סנטימטר של מרחק", המציאות בשטח מראה על שני מסלולים דיפלומטיים שמתנגשים זה בזה.
האם טראמפ יבחר בפרגמטיזם הקר של ואנס או בנאמנות האידיאולוגית של רוביו? כרגע, ידו של ואנס על העליונה בזכות הקרבה לאינסטינקטים של הנשיא, אך אם "בית הקלפים" הדיפלומטי בשוויץ יקרוס, רוביו יהיה שם כדי להגיד "אמרתי לכם" בדרך לחדר הסגלגל.
0 תגובות