נמנום של כ־45 דקות בצהריים עשוי לעשות יותר מאשר רק להחזיר אנרגיה - הוא מסוגל ממש לאפס את המוח ולהכין אותו ללמידה מחודשת. כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת המדעי NeuroImage על ידי חוקרים מאוניברסיטת ז'נבה, המרכז הרפואי האוניברסיטאי של ז'נבה, והמרכז הרפואי של אוניברסיטת פרייבורג בגרמניה.
במסגרת המחקר נבדקו עשרים משתתפים צעירים ובריאים בשני ימי ניסוי נפרדים: ביום אחד הם הורשו לישון שנ"צ קצר, וביום השני התבקשו להישאר ערים. החוקרים השתמשו בגירוי מגנטי של המוח (TMS) ובמדידות EEG כדי להעריך את חוזק החיבורים הסינפטיים לפני ואחרי הנמנום.
במהלך שעות הערות, המוח נחשף כל העת למידע חדש, מה שמחזק את הקשרים בין תאי העצב - תהליך חיוני ללמידה אך כזה שעלול להביא ל"עומס סינפטי" שמצמצם את יכולת הקליטה של מידע נוסף. לאחר שנת הצהריים, נצפתה ירידה בעוצמת הקשרים הזו - רמז לכך שהמוח עבר תהליך רענון - לצד שיפור מובהק ביכולת ליצור חיבורים חדשים. אצל מי שנשאר ער, השיפור לא נצפה כלל.
"על פי ממצאינו, אפילו תקופת שינה קצרה ביום משפרת את יכולתו של המוח לקודד מידע חדש," מסביר פרופ' כריסטוף ניסן, מנהל מרכז רפואת השינה בבית החולים האוניברסיטאי בז'נבה וראש המחקר. לדבריו, הממצאים מספקים בסיס מדעי לאפקטיביות של "נמנום רענון" שכה מזוהה עם תרבויות שונות ברחבי העולם כדוגמת ה"שלאפשטונדה" (Schlafstunde) הגרמני או הה"סייסטה" (Siesta) הספרדית.
החוקרים מדגישים כי ההשלכות המעשיות של המחקר רלוונטיות במיוחד לעובדים בתחומים עתירי מאמץ מנטלי או פיזי - כגון מוזיקאים, ספורטאים וטייסים. "נמנום קצר עשוי לשמור על ריכוז וביצועים גבוהים גם בשעות מאוחרות של היום," מוסיף פרופ' קאי שפיגלהלדר, ראש תחום חקר השינה הפסיכיאטרית בפרייבורג.
עם זאת, החוקרים מציינים כי לא כל קושי זמני בשינה מצדיק טיפול תרופתי. במקרים של נדודי שינה כרוניים, הם ממליצים על טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) כחלופה יעילה ובטוחה יותר לכדורי שינה, שעלולים לפגוע במנגנוני ההתחדשות הטבעיים של המוח.
0 תגובות